דוד אבוטבול

עוקבת אחרי, גונחת קלות כאם היית מתענגת על עצם מעשה ההליכה שקיימת בו ברגע. ואני מנסה להתחמק, בורח מצלילי תענוגך, מטהר דרך אחרת שלא תזכי לצעוד.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: אירוטי, קצרצר

פתאום אבד עלי הקלח. כשאמר לי הילדון, אתה כל כך מבוגר. וזה צבט, כי אני אומר לכל השלושימים שהם מבוגרים. לא כיף להיות בצידה השני של החנית, גם אם זאת כזאת העשויה מקלקר ואינה באמת פוצעת, אלה רק מכאיבה.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: הרהור, קצרצר

בריזה לחה טיפסה במעלה הרחוב, בדרך אספה את צחנת האמוניה והביוב. שוטפת אותי בעודי מלטף את שיערך ומנסה להסביר לך שאין כזה דבר אהבה, מלטף את שיערך. קטנוע תל-אביבי קורא כתרנגול טרם כפרה כאשר הוא טס מאחורינו, או מעלינו. ואת מתכווצת, במצוקה שקטה, מתעטפת בידי.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: אהבה, קצרצר

אני בטוח שגם המדינה לא הייתה עצמאית כל כך בגיל 23.

נראה מה יהיה ב59.

מזל טוב.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: הרהור, קצרצר

שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה, שואה…

ועדיין זה צובט בלב.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: מוות, עצוב, קצרצר

חבל לי.
כולם אומרים לחזור לכתוב.
אז הנה
חזרתי.
זדיינו.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: סוף, קצרצר

עכשיו אתה כבר כאן, יושב בעורפו של חבר ילדות

מתכנן תוכניות.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: מוות, סוף, סרטן, קצרצר

אניגמה את, הרשי לי להקיש. מלה בסלע שתיקא בתרין, בעידן האלקטרו שולחת אותי במרדף אווזים אחר אמיתה רגעית. מחבק את התשובה ואז היא נעלמת, אניגמה את בליבי מלהגת. מגלה טפח ומכסה טפחיים, מגלה צופן אחד, ומחדדת שניים. לבן עורך ועדיין קֻשְׁיָה את. אני והַלָּז או בעצם גם הַלָּז הוא אני. אז המשיכי לשׂוֹחֵחַ ואמשיך להתקשות. בין אם בְּעָלְמָא בן בְּגוֹ כל הבלי דברי, במחי יעלמו.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: ארמית, מונולוג, קצרצר

עם תוף מרים בין ערפילים, הצעוניה שלי רוקדת. עוד לא התעייפה ועברו כמעט מאה שנים. גופה הכחלחל מספר סיפור ספרדי נודד והיא עצמה באה ונעלמת, עם כל שאיפה ונשיפה. הצועניה שלי הורגת אותי, היא בונה בגופי מגדלים שצורבים וחתוכים את עצם קיומי הגשמי, אבל לי לא אכפת, היא מעניקה לי כל כך הרבה כח נפשי.

הצעוניה, היא החברה הכי טובה שלי.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: מוות, סיגריות, קצרצר

אינדוקציה, יקירתי מכתיבה במחברתי, נוגעת בנעלם לבי ושורשי נפשי. אינדוקציה בכמויות מזקן ועד פעוט. אינדוקציה על הלוח לראות, משמח כמעט עד דמעות.

באוטובוס הרחתי אותך, אמנם נדפת מגופתה של אחרת אך ידעתי- אינני טועה. עצמתי עיני מדמיין וחושק, נזכר בימים של שנים רחוקות. בדימיוני שגיתי ונדמה שנשקת לי, קצת לפני תחנה מרכזית.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: אהבה, מתמטיקה, קצרצר