אבוטבול

מיומנו של תרמילאי בהודו:

בום שנקר יומן, אני מקווה שעבר עליך יום בולהנאט. היום אורן חזר מפרוואטי, הוא הביא ארבעים טולות הגמור הזה, הוא מוכר אותן כאן בכפר ב1000 רופי, עושה יופי של 600 פר טולה. זוכר את המסיבה שביטלו לנו במדבר? בכל אופן היא היתה אתמול בלילה, היה חשמל. תמר עלתה על אם די וליטפה את כולם והקבוצה שעם קובי רקדו כאילו פוצצו אותם באסיד, לך תדע. נדבר בקרוב יומן. שיהיה לך יום חריף.

החיים בכפר הם החיים הטובים. היום הגיעה קבוצה של בשר טרי, ואחת מהן אפילו הביאה סטוק של פרלמנט מהדיוטי פרי. כמובן שהדינוזאורים גמרו לה כבר יותר מקופסא. כשאתה בהודו מספיק זמן, אתה מתחיל להתגעגע לדברים הקטנים שאתה יכול להשיג בארץ בהינד עפעף. במבה, לדוגמא, שאמנם אפשר לקנות באולד קאסול בג'ירף אבל אתה לפעמים קצת מתבאס לשלם 100 רופי על במבה שהמרחק ממנה לבמבה בארץ הוא בדיוק המרחק שלך מהודו לארץ. או נגיד קרמבו. אילו היה לי קרמבו עכשיו, הייתי תרמילאי מאושר.

מתגעגע ואוהב.

ארכיון הבלוג: המסע למזרח דארמסלה, הודו, מזרח, קאסול

היום יצאנו לטרק של חצי יום לכפר שבמרחק עשרים דקות הליכה במעלה ההר מקאסול, כפר צ'אלל (Chhalal). בדרך היה בית ספר שממומן על ידי הצבא ובו עשרות ילדים הודים חמודים שהסכימו להצטלם בכיף, ואפילו כמה שהתעקשו לקבל שוקולד (לא היה לי, וגם לא הייתי נותן להם, משום מה אני לא חושב שהם מצחצחים שיניים יותר מדי)

כל הדרך כמעט עד לכפר ליווה אותנו נהר "פרוואטי" ותאמינו לי, אין כמו ללכת בתוך רעש לבן של מים שוצפים. זה כמו לטייל בגן עדן. מקומי אחד חרש את האדמה שלו בעזרת שור חזק, ומספר ילדים השתרכו אחרינו וביקשו שנצלם אותם. כשהגענו ישבנו לסודה-לימון, שחקנו משחקי קלפים (למדתי כל כך הרבה משחקים חדשים בהודו) ורוצח. שזה בכלל משחק שמתאים לאזור הזה עם כל העלמויות של אנשים כאן, ואז ירדנו בחזרה.

מחר אולי אלך לבקר במניקרה.

שבת שלום מאדר-פאקרז.

ארכיון הבלוג: המסע למזרח ג'לל, הודו, מזרח, פרווטי, צ'אלל, צ'לל, קאסול, קסול

בסביבות קאסול יש המון מעיינות חמים, וכמו כן המון הודים שדואגים לנצל את המצב ולחבר צינור להר ולארגן מעיינות חמים IN-DOORS, מזה אני די סולד, אבל אתמול בערב אני ועמיתי, הלכנו לחפש מאגר מים חמים סודי של המקומיים, לא התאכזבנו.

יצאנו קצת לפני השקיעה לכיוון הגשר התלוי שבמרכז קאסול והמשכנו קצת דרומה, מיד התגלה גרם מדרגות עשוי מסלע ולמרגלותיו, ממש בין הנהר השוצף והקוצף, לצלע ההר, מקווה מים קטן שנראה כאילו עוצב על ידי ההודים לפני עשרות שנים (או שהטבע פשוט עשה עבודה טובה). נביעת מים רותחים קבועה זורמת למעין ברכה קטנה (30 סנטימטר או קצת יותר) בעוד מן הנהר יוצא זרם מים קפואים אשר מגיע לאותה בריכה בדיוק. חיכינו שכמה מקומיים יסיימו את המקלחת שלהם, ונכנסנו מיד לאחר כבוד (כמה שהמים רותחים!). ישבנו בבריכה הזאת עד שהשמיים התמלאו כוכבים, ולי התמזל לראות אפילו מטאור חוצה את שמי הפחם שמעל הפסגות המושלגות.

מתגעגע המון.

ארכיון הבלוג: המסע למזרח גופרית, הודו, חם, מזרח, מעיין, נהר, קאסול, קר

בירת הצפון לתרמילאים בהודו היא קאסול, כפר קטן שעם השנים התפתח להיות מרכז תרמילאים בלתי מעורער (הוא אפילו נכנס בקול תרועות לכרך העדכני של הלונלי פלאנט להודו) קסול, מלבד היות מרכז לצרכן הסטלני (מה שלא תרצו לצרוך, תוכלו למצוא כאן) לאנשים שרגליהם שולטות בהם, יהיו מכאן המון יעדים מרתקים לבקר, עשרות כפרים בסביבה הקרובה והרחוקה לקאסול, והכי כיף, אחרי יום ארוך ומעיק, אפשר להכנס למעיינות החמים ופשוט להרגע.

הגעתי לכאן היום בערב עם עוד 11 חברים מדארמסלה, התפצלנו בשני ג'יפים והנסיעה עברה בלי בלאגנים אופיניים להודו. מצאתי לעצמי גסט האוס ברמה של מלון 4 כוכבים במחיר מגוכך של 120 רופי ללילה ומחר בבוקר אני אתחיל לתור את קאסול לאורך ולרוחב… או בעצם לאורך בלבד.

למי שיש לו זמן קצוב להיות בצפון, קסול בהחלט נראית יעד שווה לביקור.

מבטיח לעדכן עוד.

אוהב ומתגעגע

ארכיון הבלוג: המסע למזרח הודו, מזרח, קאסול, קסול