דוד אבוטבול

אמנם לא שמרתי על כשרות בפסח (היה קצת קשה בדארמקוט מכיוון שהמקום היחיד שאפשר לי את זה היה בית חב"ד ולא התחשק לי לקבל שטיפות מוח כל הזמן) אבל היה חסרה לי במיוחד מימונה שאני עושה כל שנה מאז שהייתי בבשא"ש. אז זרקתי לאייל (הישראלי שעובד במסעדה הישראלית בדארמקוט) שיכין מופלטות. הוא הסתכל עלי בזלזול ואמר "זה כמו צ'אפטי לא?" אמרתי שלא והתעקשתי שיכין. הוא אמר שאם אני כל כך רוצה מופלטות שאני אכין.

וכך היה: נכנסתי למטבח ושריינתי לעצמי את אחד העובדים ההודים, לקחנו קילו קמח, סוכר, שמרים, מלח ושמן (המון) והסברתי לו מה צריך לעשות. בסופו של דבר הייתי צריך להכין חצי בעצמי בשביל שזה יקרה מהר, ותוך שעה או פחות היתה לנו צלחת מלאה בצ'אפלטה (כל הזכויות שמורות). הישראלים שישבו כאן וטעמו אמרו שזה מצויין ואני הרגשתי גאווה לאומית ועדתית שאין לתארה במילים.

אז שתהיה לכולם מימונה שמחה וחמצה!

אוהב ומתגעגע.

אביב הגיע פסח בא, אבל כנראה שאף אחד לא סיפר את זה לכפר דארמקוט שבהימצ'ל פרדש, מכיוון שהגשם ממשיך לבקר באופן יומיומי ולשמח את ליבי. היום, כנראה לקראת פסח, מזג האוויר חם ובהיר. יש הרגשה של חג באוויר, כולם תופסים את כל עמדות האינטרנט בסייבר-קפה ועמדות הטלפון עמוסות עם תור שמשתרך לאורך ספסלים הודים זולים.

איכשהוא ההרגשה הכללית, גם אצל התיירים הלא ישראלים וגם אצל המקומיים היא מאוד רגועה (אפילו יחסית להודו), אולי זה בגלל שאני מצפה לכך בגלל החג, אולי זה בגלל שבאמת יש משהו באוויר, ויכול להיות שסתם כולם התעייפו מהמרוץ אחר טרקים, קניות, ושאר ירקות.

הלילה אני אחגוג את ליל הסדר בחסותו של אדוננו מורנו ורבנו המלך לעולם ועד (אבל אל תספרו לו שכתבתי את הפוסט הזה ביום שבת!) הלא זה בית חב"ד שבכפר, צפויים נכון לעכשיו להגיע כ200 יהודים, ישראלים ואמריקאים לחגוג כאן את הסדר וכנראה שיהיה מגניב לחלוטין!

המון אהבה לכולם, וגעגועים.