ביסולפיט!
יום רביעי, 28 בדצמבר, 2005אחד הדברים שאפשר להכניס לקטגורית ה'לא כדאי להרוס' הם העיניים שלנו, יסלחו לי קהל שלם של עיוורים שמצליחים להסתדר ביום יום בלי עיניים, זה נראה לי הרסני, על הדרך יסלחו לי בבקשה גם החרשים האילמים ועל הדרך גם הגידמים, בטוח אני אגיד משהו שירגיז אתכם.
היום יצא לי לבקר בחדר כימיקלים של חברת מזון גדולה ושם היתה מכולות עם מלח לימון, ביסולפיט ופרוטנז', אני יודע שעם המלח לימון אפשר לנקות אבנית, אין לי מושג מה זוג החומרים השני עושה, מה שאני יודע זה שעל פי הריח ששרר בחדר (רמז: אפילו הנודים הביציים ביותר שלי לא היו צולחים בו יותר מ3 מטר) אם האבקות האלו נכנסות לעיניים, זה כואב, בליינד!
עוד איבר שהייתי דוחף לקטגוריה (לא יכלתי להתאפק עם התרתי משמע) הוא איבר המין שלי, אז ברור שנוח לקטר על גודל, רוחב ואולי אפילו נטיה קטנה ימינה, אבל האם באמת הכל משנה אם אתה הולך לאבד אותו?
משום מה, בזמן השהייה בחדר התחילו לי כל מני הזיות על כך שאני טובל את עיניי בערבוביה של ביסוליפיט, פרוטנז' ומלח לימון שמעורבבות בחומץ בלסמי משובח. מהר מאוד התחלתי לפחד שמא אאבד אותן באמת רק מהריח ששרר בחדר, ולא מכבר לפנטזיה הנוראה הזאת הצטרפה העובדה שאני גם מאבד את האון הגברי שלי בגלל השהייה הממושכת בחדר.
משום מה המשכתי לשבת שם ולכתוב את הפוסט הזה, חיחי.