מי שמתמכר
וידאו קליפ, או יותר נכון סטילס קליפ נחמד שמצאתי ברשת לשיר נרקומנים של החברים של נטשה, קצר מספיק בשביל שארצה עוד, ארוך מספיק בשביל להבין את הקטע. מגניב.
וידאו קליפ, או יותר נכון סטילס קליפ נחמד שמצאתי ברשת לשיר נרקומנים של החברים של נטשה, קצר מספיק בשביל שארצה עוד, ארוך מספיק בשביל להבין את הקטע. מגניב.
לפעמים, כדאי להזהר עם הדברים שאוכלים בהודו. אולי ספיישל זה לא רק סוג של מונית, ואולי בעצם זה כן סוג של מונית, אבל זה יקח אותכם ליעד אחר לגמרי ממה שהתכוונתם אליו.
(מוקדש לל. באהבה, שלא תדעי יותר סרטים רעים
)
יופי, אני שוב על הכסא הנוח שלי שמול המחשב, בורלא משעין את ראשו על כתפי, ריח הגאזים עולים באוויר, נישאים על גלי החום הרנדומלים שעולים מתנור האח שדולק בקומת הקרקע של ביתי, לא נותרו לי מטלות בחיים ולכן אוכל לפרט בפניכם את הערב שעבר עלי.
יצאנו לפני מספר שעות, צמד החמד, המפגר ואחיו ותל-אביב, עיר הקודש, הייתה מוקד עלייתנו. בדרך אספנו קרוב משפחה של המפגר ואחיו מראשון, אחיו של המפגר וקרוב המשפחה היו בדרך לחתונה בתל-מונד ולכן הם הורידו אותנו ליד כפר אז"ר. שם עמדנו וחיכינו לדוד של המפגר, מולי. מולי התמהמה. בעוד אנו עומדים בתחנת אוטובוס שכוחת אל תום ובורלא פצחו בדיון מרתק-לא-בכלל על אפקט העיניים האדומות שקורה לעיתים בתמונות. בורלא הסביר לתום שזה קורה בגלל שהפלאש מקטין את האישונים והדם שנאגר בהם עושה כל מני דברים ואז התמונה יוצאת עם אדום בעין, תום התחיל לפחד ואמר שאין שם דם בכלל, לא ידוע מי ניצח כי בדיוק מולי הגיע.
מולי, הסיפור החם של תל אביב. מולי הוא נהג מונית שמרבה להסתובב באיזור דיזנגוף ומרכז תל אביב, למי שיוצא לסוע עם מולי זאת בהחלט חוויה מיוחדת שאליה – אין חוויה מתקנת. אם תום שקי פולני כבד, מולי הוא התרכיז שממנו הכינו את תום שקי, ותום שקי מהול, כמו שאתם לא מאמינים. כל נושא שיחה שיעלה או לא יעלה, יזכה לשטף מילים וחקירה צולבת מימין לשמאל של נהג המונית חד הלשון, ולבסוף עוד הוא ישלך אתכם לשלום עם כמה שטרות.
יאקוזה, סושי – אכול כפי יכולתך. אני חושב שהיום בלילה היתה פעם בין היחידות בחיים שלי, שאכלתי יותר מכפי יכולתי. הגעתי למצב שלא ידעתי אם לעמוד או לשבת מרוב שהאוכל לא רצה לרדת. בורלא לא עזר בכלל כשעשה קולות של עיכולים ושיחרורי גאזים שונים, שקי נשאר אדיש ורק קיטר על הסמים שאנחנו מעשנים (לצורך העניין, לא נשאר כלום לעשן כי הוא גמר הכל, פלוס אנחנו ילדים טובים שמתנדבים באל-סם, אסור לעשן!) טו מייק לונג סטורי שורט, היה נחמד, היה מרק, היה מצחיק היה סושי.
אפטר בעזריאלי, באמת שאני במצב של אפיסת כוחות, תיכף גם תבינו למה, בעזריאלי הסתובבנו קצת ועלינו לגג, צילמתי כמה תמונות ריגול של זוג שהחליט שהגיע הזמן לבתק את גשר עזריאלי מבתוליו ולהתחרמן עליו עד שמתכת נהיתה אדומה מחום. בורלא רצה להגיד לנכדים שלו שהוא השתין על גג העולם אז הוא הטיל את מימיו המגעילים על ברז כיבוי שעל הגג של עזריאלי, אם אחד מאנשי עזריאלי קוראים את הפוסט הזה, יש לי תמונות, אני מוכן למכור תמורת מחיר הוגן. (גמיש) ואחרי זה ירדנו על מילקשייק וגלידה ביטבתה (יוזמה עצמאית לחלוטין של שקי). כשאח שלו התקשר ואמר שהוא מחכה לנו למטה, עוד היינו לפני ההזמנה של הגלידה, אז חיש-מהר ירדנו וחיפשנו יציאה, אבל מה, אחרי 12 בלילה, אין מאיפה לצאת מקניון עזריאלי, זאת אומרת, יש – אבל לא הדרכים הקונבנציונליות, אין שילוט והדבר היחידי שעזר לנו להגיע היה מבטא רוסי-חצי-ישראלי של עובד נקיון שהיה שם, אז בוריס, תודה.
הדרך הביתה, אין מה להגיד, היה מצחיק כל כך שעד עכשיו שורפת לי הבטן ומדי פעם אני צריך להשתעל בשביל להעביר את התקף האסטמה שצברתי בנסיעה חזור, כל הדרך סינוורנו אחד את השני עם המצלמות שלנו, אם תום יואיל בטובו להעלות כמה תמונות ממה שהוא צילם זה יהיה נחמד, אני לא צילמתי כלום – הייתי בלי פילם. אח של תום חושב שהוא לבטח נרקומן מינימום עם כל הסיפורים שהמצאנו עליו, אמרנו לאח של תום שהוא (תום) גמר לנו את כל הקססה, מסופקני אם גילי יודע מה זה קססה, אבל לפחות הוא יודע שתום גמר לנו אותה. אין יותר מה להגיד, באמת, אני מקווה שהסושי יצא בלי בעיות, אני צופה צונאמי רציני באסלה, לילה טוב.
אנחנו עכשיו אצל מיכל, בהרכב כמעט מלא, חוץ מרותה שבקנדה ובועז שבמשחקי תפקידים. הצלחנו לשכנע את תום שקי שהוא עישן גראס ואפילו חיברתי שיר בשבילו;
"תום אתה מעשן
סמים קלים
אתה מסטול *4"
הוא גם שתה קצת אלכוהול אז זה הוסיף המון לאפקט הסטלה המדומה שהצלחנו להשרות עליו, הוא מדבר כל מני שטויות עכשיו "דיקסי, חסה, סטלה" כל הכבוד תומי. זהו, פוסט קצר, מחר בבוקר נעדכן מה היה ואם היה בדיקסי. צ'ירס.
זהו, רשמית אין לי חיים, אני רות ובורלא שתינו די הרבה (הוא לא לידי לשאול למה הוא אחרון, אבל אני מניח שהוא היה רוצה לדעת, אז בורלא, כי אתה הומו). אני טיפה מסוחרר, שיחקנו בלאק ג'ק על אלכוהול, אני הייתי הדילר אז שתתי הכי פחות. לבורלא יש כל מני סיפורי סמים על מאנצ'יז, מעניין לי תתחת. עכשיו אנחנו בעיצומה של שיחת טלפון שבסיומה אמור לצאת אלינו משלוח של המבורגרים לבית של תותה, בו זמנית, ההורים שלה מאימים להגיע אז היא מנסה לשלוח אותם לבית קפה באזור. ראבק, אנחנו צריכים דירה בתל אביב או משהו. זה התחיל ממאנצ'יז רציני לפיצה אבל רותה שכנעה אותנו שתכין משהו, אחרי שראינו מה יצא, החלטנו פה אחד שצריך להזמין אוכל, ההמבורגרים היו האופציה היחידה מפאת המיקום החרא שלנו, הכל היה סגור. אמאלה ההורים של רות באים, בלאגן עכשיו אנחנו צריכים למצוא פתרון, ביי.
תגובות אחרונות