נתחיל מהסוף השמח של הסיפור הזה. את הרשומה הזאת אני כותב מהקומה השניה של הגסט האוס רנה (RANA) שבלקסמן ג'וּלה, אשר ברישיקש. באופן די מופלא העניינים הסתדרו, פגשתי נהג טוק טוק שהסכים לקחת אותי לרישיקש בתמורה ל5 דולר (200 רופי). הוא אפילו הלך ועשה את האקסצ'יינג' באיזה קיוסק וגם הביא לי צ'אי על חשבונו. בתמורה לכל מה שהוא עבר בשבילי, הבאתי לו מטבע של עשר אגורות מהארץ, מתנה כביכול. הוא היה די מבסיט, גם אני. ללקסמן ג'ולה הגעתי בערך בשש בבוקר, עם בדיוק מספיק אנרגיה בשביל למצוא את הגסט האוס של רנה בעברו השני של הגנגס. איזה הודי אחד סיפר לי שזה הצד של הישראלים, הצד השני זה של הארופאים.
מוזר שלא ידעתי את זה בזמן שהחלטתי על מקום לינה, כנראה החיבה לצד הזה היא משהו גנטי אצל הישראלים. אחרי שפרקתי את הבית, הלכתי לנשום קצת אוויר צח מעל הגשר, שם פגשתי את מרדכי, בחור דתי שמנסה לארגן קבלת שבת לכל היהודים באזור, הבטחתי לעזור לו, ולכן בשש אפגוש אותו על יד הגסט האוס שלו. הוא הזמין אותי לבוא איתו לשיעור יוגה אבל סירבתי בנימוס, אני צריך מקלחת חמה וקצת זמן לנקות את הראש.
תגובות אחרונות