דוד אבוטבול

חברי ליאור אילוז כתב

גופתו של משה חי ישראלי ז”ל מסמלת מבחינתי את הפיכתם של “בני אדם” אלה, הנהגים שעברו ליד גופתו מבלי שעצרו להצילו, לרוצחים.
הגופה היא הקו הדמיוני שעובר במוחי המזועזע - שניה לפני שחצו אותו היו אלה בני אדם, אך שנייה לאחר שחצו אותו הפכו לרוצחים.
לאחר 2 דקות שלמות בהן שכב משה ז”ל על הקרקע, הגיעה הישועה, כמה אופנוענים שראו את הגופה עצרו על אי תנועה ולאחר חשש מובן ואנושי ניגשו במהירות לעזור או לפחות לנסות ולהזמין את מד”א.
הסוף ידוע לכולנו כמובן,
משה חי ישראלי ז”ל בן 62 מחולון נרצח היום ע”י עשרות נהגים ישראלים, יהודיים.

הוידאו נמצא כאן: הרשעה לעשרות שותפים לרצח

לא נותר לי אלא להסכים איתו, להביא את דבריו לתפוצה יותר גדולה ולהרכין את ראשי לזכר מדינה שהיתה.
מכאן, הדרך סלולה למטה.
נתראה בגלגול אחר בני זונות.

עדכון
שימו לב, כשמחפשים בגוגל שותפים לרצח
מגיעים לאתר בוואלה עם הוידאו הנ"ל
אני לא חושב שזה אני עשיתי את זה.
אם כן, מגיע לכם.
כולי גועל.
עדיין
אויש, אנשים מסכנים, מי יטפל בכם כשאתם תהיו ז"ל על הכביש…
מי יטפל בי?

סוף עדכון

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: כבישים, מוות, מכוניות, סוף, קריזה, תאונה

בשנה הראשונה שלי לצבא (2002) היתה לי יונדאי לנטרה שנת 96, כזאת מקסימה ורבת חן על הכביש, אמנם תת היגוי שכן אצלה בגלגלים הקדמיים קבע ונדיר היה למצוא בחובה את היגוי היתר המיוחל. אך עדיין, היתה זאת כלתי המקסימה בה הרגשתי התרגשות מנהיגה מהי.
יש עוד, שווה להכנס! »

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: וידאו, מכוניות

יש בן זונה אחד,
בן זונה אחד בכביש שלא נותן להכנס בנתיב ואז כל אחד אחריו אומר;
איזה בן זונה זה, לא נותן להכנס…
אבל מה, לא פריאר! הו. גם אני לא אהיה פריאר.
ואז פתאום המטרה של כולם היא לא לתת לאף אחד לעקוף.

יש בן זונה אחד,
בן זונה אחד בתור שחייב רק לשאול משהו ואז כל אחד אחריו אומר;
איזה בן זונה זה, איך נכנס לפני…
אבל מה, לא פריאר! הו. גם אני לא אהיה פריאר.
ואז פתאום כל אחד צריך רק לשאול משהו.

יש בן זונה אחד,
בן זונה אחד שחייב לכתוב פוסט בלי אלוהים ואז כל אחד אחריו אומר;
איזה בן זונה זה, נכנס בכולם…
אבל מה, לא פריאר! הו. גם אני לא אהיה פריאר.
ואז פתאום כולם בני זונות.

ובכן, פעם בכמה זמן עשו לכם חשבון נפש ובדקו האם אתם מוקפים בבני זונות, או האם אתם חלק מהבני זונות שמקיפים את כולנו.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: איך אני נוהג, בן זונה, כבישים, מכוניות, נהיגה

ואת זה אני לא אומר סתם. הכבישים מלאים בשעוות אוזניים, הגושי נזלת סוררים. אצבעות חודרניות פורצות בהליך כירורגי אל כל נקב אפשרי. לא זכור לי שבמהלך שיעורי הנהיגה, המורה שם דגש על חיטוט וגירוד בחלקים נבחרים של הגוף, כמו כן, לא הובהר לי שאני צריך לגרוע כל גוש של פסולת אנושית ברת-הוצאה ולטעום אותה או לחלופין, להתבונן בה ארוכות בזמן שהתנועה מתחילה לזוז.

אני ממליץ לכם להרים תצפית על כביש איילון, בין מחלף שפירים לגנות, קחו אתכם שקית פופקורן שיותר מאוחר תשמש גם כשקית הקאה ואולי קצת חוש הומור חולני ושחור, אני מבטיח שלא תתאכזבו.

אגב, אתה ביונדאי אקסנט, אני מבסוט שהצלחת סוף סוף להוציא את הגוש הזה שברח לך פנימה, אבל על האיחור שלי היום, אני מקווה שתמות אלף מיתות שונות וכואבות.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: כבישים, מכוניות, נהיגה