מֶרסֶדֶס סוֹסָה, נפרדה מהעולם בגיל 74. אמנם השאירה אחרי המון שירים מדהימים אבל שכחה להשאיר את עצמה.

מי שעוד לא התוודא לזמרת המחאה המדהימה הזאת, ומי שטרם התמכר, זמנכם יבוא. זמנה כבר הגיע.

מרסדס יקירתי בעלת תיבת התהודה הרמה, הסוחפת, המרגשת המדהימה. להתראות.

רשומות קשורות

• 5 ביולי 2009 -- סופה אנושית (2)
• 11 באוגוסט 2008 -- אייזק (לי) הייז – יהי זכרו ברוך 20 באוגוסט 1942 – 10 באוגוסט 2008 (0)
• 23 בפברואר 2008 -- סולג’ה בוי, לא כשר, כושר בוי – זה כבר דבר אחר (13)
• 19 באפריל 2007 -- סוף והתחלה (0)
• 13 בדצמבר 2006 -- מוסיקה אמיתית לפי הסדר (1)

הסיבה הראשונה היא בשביל להטריד את חברי הטוב ביותר ליאור אילוז היום הוא עשה לי סיבוב מקיף על הפיצ'רים, התוכנות הסוציומאטיות (סליחה, סוציאליות) של המכשיר ואפילו לקח אותי לטיול ברחוב בו גרתי בברוקלין (יש תקופות שאני לא סגור אם באמת הייתי צריך לעבור, אבל בהחלט לא הייתי מוותר עליהן ברטרוספקטיבה).

מאוד מאוד התלהבתי מההירו של HTC ולא רק בגלל שהוא מגיע מחברה שבשִׂכּוּל אותיות פשוט הופכת לTHC. בהחלט מכשיר בנוי לתלפיות, מרגיש חזק ונעים ביד ועל אף ההפחדות מהסרטונים ביוטיוב, לא באמת מגמגם כמו שציפיתי ממנו שיגמגם. אבל אז הגעתי הביתה ובגלישה בחיפוש לאחר שפת תכנות לאודיו (או יותר נכון כל מני טקסטים וריסורסים של פיור דאטה – התוכנה עליה מבוססת RJDJ) הגעתי לאפליקציה קטנה לאייפון, שבמבט ראשונה נראתה ממש חסרת טעם, אבל בשמיעה ראשונית גרמה לי להרגיש בהיי מוטרף. ברגע זה גמרתי אומר לקנות את ההיי-פון ויהיה מה.
לאחר אכזבות מרובות מהחרטא של iDoser שבמקרה הכי טוב היה גורם לי לנמנם, האזנה אחת ליצירות על RJDJ גרמו לי לעלות לטריפ מוטרף של צליל ומציאות. וכל זה, בראש צלול – יחסית.

תשכחו מכל השטויות שהכרתם, האפליקציה הזאת עלולה להפליפ אתכם גם בלי חיזוק של שום סם אחר. הצורה שהיא עובדת היא פשוטה מאוד, יוצרים שונים ומשונים כותבים סצינות לתוכנה, כל סצנה היא בעצם תכנות של התאמה לסאונד מהסביבה או לחילופין סימפולים של האמביינס הקרוב אליכם, מניפולציה חייתית, רה-סימפול והשמעה תוך כדי סקוונציה משתנה או קבועה אשר פורטת באכזריות עדינה על כל מיתרי ליבכם ומוחכם.
אתם מוזמנים לצפות בוידאו ולהתרשם.
ואחר כך להכנס לחנות הקרובה אליכם ולקנות אייפון (או להכנס לחנות האפליקציות ולקנות את התוכנה )
אם לא התרשמתם מספיק או שאתם רוצים לגלות עוד על האפליקציה המדהימה הזאת, בקרו באתר שלהם, ולא, אף אחד לא משלם לי על הפוסט המתלקק הזה, אני פשוט עד כדי כך התלהבתי מהאפליקציה הזאת!

רשומות קשורות

• 28 בדצמבר 2006 -- סקיצה חדשה ללהקה אין שם עדיין (7)
• 13 בדצמבר 2006 -- מוסיקה אמיתית לפי הסדר (1)
• 18 בפברואר 2006 -- מה זאת אהבה (1)
• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 5 ביולי 2009 -- סופה אנושית (2)

השיר אפריקה של טוטו בביצוע שהמונח "הופעה חיה" מחוויר לעומתו. לחברים שאתם עומדים לפגוש (ולהתאהב) קוראים פֶרפְטום גָ'זִיל (Perpetuum Jazzile) מקהלה סלובנית שקיימת כבר מעל לעשרים שנה, וההופעה הזאת ספציפית מגיעה מהווקאל אקסטרווגנזה בסלובניה, 2008. נא להגביר ווליום ולהתכונן לסופה שתיקח אותכם.

כל מילה נוספת מיותרת.

רשומות קשורות

• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 23 בפברואר 2008 -- סולג’ה בוי, לא כשר, כושר בוי – זה כבר דבר אחר (13)
• 13 בדצמבר 2006 -- מוסיקה אמיתית לפי הסדר (1)
• 18 בפברואר 2006 -- מה זאת אהבה (1)
• 13 באוקטובר 2009 -- הבלוג של זיו חוזר (2)

את השיר הזה תשמעו עוד המון פעמים בשנה הקרובה, אבל למי שעוד לא הספיק להכיר אותו – שיר השנה מבחינתי. ההפקה לא מיוחדת מדי ואפילו המילים סתמיות, אבל עצם המאמץ ליצור שיר בעברית שלא נשמע בכלל בעברית הדהים אותי. (אוכלים במבה ושותים קולה – כמה ישראלי)
השיר נכתב על ידי נתן סבן בשביל התוכנית של דידי הררי, שם הוא (דידי) ביקש מהמאזינים לנסות לפצח את המילים בשיר (בלי וואלס). בסוף צביקה הדר עלה לשידור וגילה את מילות השיר.
להלן השיר עם הליריקה, מקווה לקבל גרסא באיכות גבוהה יותר ואישור לפרסם את זה כאן ואז בכלל יהיה לכם שמח.

נ.ב. יש אנשים שטוענים שהשיר הוא במקור בשפה אחרת ומה שניתן לשמוע כעברית עם תרגום הגיוני לחלוטין אינו אלא תרגום ממוח מאוד מבריק.

והנה הוידאו לשיר של נתן סבן – אכלנו במבה שתינו קולה:

והנה השיר בפורמט MP3 "נתן סבן – אכלנו במבה שתינו קולה" למי שרוצה לצרוב ולשמוע באוטו, או סתם לשמוע את השיר באיכות גבוהה.
מילות השיר:
עשינו מסיבה על גג בניין
עשינו מסיבה על גג בניין
הבאנו את כולם ותקליטן

אכלנו במבה שתינו קולה, אכלנו במבה שתינו קולה.
אכלנו במבה שתינו קולה, אכלנו במבה שתינו קולה.

התקליטן עשה עשן בלי אש.
התקליטן עשה עשן בלי אש.
לבשתי אפודה בצבע בז'

אכלנו במבה שתינו קולה. אכלנו במבה שתינו קולה.
אכלנו במבה שתינו קולה. אכלנו במבה שתינו קולה.

שמנו מרשמלו על הגז…
שמנו מרשמלו על הגז.
דפקתי שוט של ערק על הבר.

הבחורות הניעו את הישבן
והבנות הניעו את הישבן.
קפצתי, גם אני, על השולחן.

אכלנו במבה שתינו קולה. אכלנו במבה שתינו קולה.
אכלנו במבה שתינו קולה. אכלנו במבה שתינו קולה. (מלא פעמים )

והשוטר סגר תמסיבה
והשוטר סגר את המסיבה.

רשומות קשורות

• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 12 בספטמבר 2009 -- למה החלטתי לקנות אייפון (8)
• 5 ביולי 2009 -- סופה אנושית (2)
• 28 בינואר 2009 -- מחשב, היי! (2)
• 11 באוגוסט 2008 -- אייזק (לי) הייז – יהי זכרו ברוך 20 באוגוסט 1942 – 10 באוגוסט 2008 (0)

אייזק הייז

לא היה ולא יהיה אדם שיצחיק אותי יותר מאיזק כשהוא מתחבא מתחת לסאטירה על עצמו, שף. שירים עם נשמה, צחוק עצמי וארס מתוק. בלי פחד מסקס, ציצים או איידס.

למרות שהיה פעיל מאוד בכת הסיינטולוגיה, תמיד האמנתי שבתוך תוכו, אותו השף שוכן ומסתלבט על כל האנשים מסביב. סאות' פארק לעולם תהיה שונה עכשיו בכל פעם שאשמע את קולו של אייזק.

גברים אינם בוכים, אבל כשגבר ששר על כוּס כמו שרק גבר יכול לשיר על כוּס, אין לאדם ברירה אלא להזיל דמעה כשהוא עוזב.

מי יתן ומילותיו יהדהדו ברחבי גן עדן, עם הרבה דואטים של פאנק וראפ עם ג'יימס בראון, והרבה כוסיות בביקני בבריכה של אלוהים. (בלי חייזרים בבקשה)

"Girl you better get back in the kitchen, cause I've got a sneaking suspicion"

רשומות קשורות

• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 31 באוקטובר 2007 -- פולי מת. (0)
• 14 בספטמבר 2007 -- ברד ירד בדרום ספרד (1)
• 7 במאי 2007 -- לאן אתם בורחים רוצחים? (9)
• 19 באפריל 2007 -- סוף והתחלה (0)

אתמול בערב חגגנו במסעדת ה"ישראלית". אנה, שימרית ובני באו מבאגסו, כל החברה שלי בדארמקוט ישבו איתי בשולחן ושתינו בירות לשוכרה. היה כיף ואני מקווה שיהיו תמונות בעתיד מחר אני כנראה נוסע לקאסול.

קניתי היום תוף דג'מבה ענק במחיר מגוכך של 2000 רופי. מתנה לעצמי ליום ההולדת

רשומות קשורות

• 21 באפריל 2008 -- הזמנה לחתונה (8)
• 11 ביולי 2008 -- צ’לו זה לא כלי נגינה (9)
• 2 ביולי 2008 -- דביק בדלהי (8)
• 21 ביוני 2008 -- קצת לפני הסוף (23)
• 12 ביוני 2008 -- חומר מקומי (13)

אתמול בערב פאפי המלצר הכי מגניב במסעדה "הישראלית" שבדארמקוט לקח אותי לחתונה הודית. באפר-דארמקוט, הגענו קצת באיחור ולכן פספסנו את ה"חופה" אבל היה מטריף בכל אופן, עשרות אנשים רקדו למוסיקה הודית מקפיצה, בייחוד שירי הפונג'אבי שהתאהבתי בהם לחלוטין וכבר קניתי DVD ריקים בשביל שפאפי יצרוב לי את כל האוסף שלו בMP3.

הבנים והבנות רקדו בנפרד וכולם נראו שמחים ומקפצים, אמנם לא היו שירי טראנס אבל היתה גרסאת טאבלה של השיר RAPTURE שאני חייב להשיג.

אגב טאבלה, נפתח בדארמקוט בית ספר למוסיקה של שני מורים שברחו מהחום של ואראנאסי, אז אני מאמין שאני אתחיל ללמוד לנגן על תופי טאבלה או על סרנגי, שזה כלי עם צליל מטריף חושים.

אוהב ומתגעגע.

רשומות קשורות

• 19 באפריל 2008 -- חג שמח (8)
• 4 באפריל 2008 -- בולבול במקלוד גאנג’ (8)
• 21 ביוני 2008 -- קצת לפני הסוף (23)
• 12 ביוני 2008 -- חומר מקומי (13)
• 26 באפריל 2008 -- צ’אפלטה (או: מופלטה בהודו!) (1)

שאנטי שאנטי, הכל פה זורם בשלווה.

שלשום ישבתי עם נופר בבית של טנזים, טיבטי חמוד שמנהל דוכן של דיסקים צרובים במקלוד גאנג'. ישבנו ושמענו מוסיקה משובחת (תודה על הדיסק טנזים) כשלפתע התחילה מהומה על גג הפח של טנזים. נבהלתי קצת ושאלתי לפשר הדבר. 'מונקיז' הוא אמר בלי להתרגש אבל אני לא עצרתי את עצמי ויצאתי למרפסת שלו לראות מה העניינים.

מסתבר שחמולה של קופים מצאה את שקית הדייסה(PORRIDGE) שטנזים השאיר לייבוש בחוץ ואחד הקופים לקח את זה ועלה לגג. ואחריו בבלאגן כאוטי, כל החמולה, רבים וקופצים, מי יקבל את הדייסה!? הקופים התחילו להתפרע ממש והשקית נקרעה לגזרים, כל אבקת הדייסה עפה לכל מקום, בענן הבלבול, לקח אחד הקופים הגדולים את השקית למרפסת של השכנים והתחיל להתפנק על האבקה המתקתקה.

פתאום, כלב קטן (פקינזי או משהו דומה) ללא-חת, קפץ בתרועת מלחמה וניסה להבריח את הקוף מהמרפסת. הקוף לא מצמץ והשיב לכלב בהלומה מצלצלת של טפרים ויד חזקה. הכלב צווח וברח, אך לא לזמן רב. מיד אחרי מספר שניות הכלב חזר עם אומץ רב והתחיל לקפוץ על הקוף, הקוף שנאחז בשקית הדייסה כמו בחייו שלו, נכנס למגננה וניסה לברוח מהכלב. הכלב החמוד תפס את השקית ולבסוף הבריח את הקוף. מיד לאחר מכן יצאה בעליו, טיבטית מבוגרת בעלת סבר פנים רציני וליטפה את הכלב. את שאריות אבקת הפוריג' היא טאטאה, מבלי לשים לב, על כביסתה של השכנה מלמטה. כנראה שמחר תהיה מלחמה אחרת.

היום יש מסיבת פרידה לקובי(אוסטין) בEVER-GREEN שנמצא בUPPER-BHAGSU, שמלבד הטראק המציק במדרגות הכפר הוא מקום סבבה וכל הזמן עושים שם ג'אם סשנים. קניתי לי חליל מעץ בננה והיום כבר הצלחתי להוציא מספר צלילים ולנגן רינגטונים בסיסיים.

מקווה שאצלכם הכל בסדר גם כן.

אוהב.

רשומות קשורות

• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 12 בספטמבר 2009 -- למה החלטתי לקנות אייפון (8)
• 5 ביולי 2009 -- סופה אנושית (2)
• 25 בינואר 2009 -- אכלנו במבה שתינו קולה (9)
• 11 באוגוסט 2008 -- אייזק (לי) הייז – יהי זכרו ברוך 20 באוגוסט 1942 – 10 באוגוסט 2008 (0)

סלילי טסלה מנגנים סופר מאריו, מחזה מדהים. הסבר קצר לפני הכל סליל טסלה הוא סוג של שנאי תהודה הקרוי על שם ממציאו – ניקולה טסלה. סלילי הטסלה מורכבים משנים או לפעמים שלושה זוגות של מעגלי תהודה חשמלים (פרטים לגבי איך זה עובד יש באנגלית כאן) המבנים והשימושים של סלילי טסלה הם רבים ולעיתים קשה לתת לסליל הגדרה גנרית בסיסית יותר מזאת. לאחרונה המון מדעני חשמל התחילו להתנסות ביצירת תהודת צליל דרך החשמל המופק מהסלילים. בעקרון, אפשר לצור צלילים פוליפונים על ידי הגברת MOSFET כמו ברדיו AM (Amplitude Modulation) ואפשר גם ליצור צליל מונטוני על ידי התהודה הבסיסית של החשמל בתדרים כמו בערך סינתיסייזר בסיסי שעובד עם אוסילטור אחד שלא ניתן לשינוי רב, אלא רק לשינוי התדר.

ובכן, מספיק זיוני שכל, סופר מאריו בביצוע גראנדיוזי של שני סלילי טסלה:
[See post to watch Flash video]

המוסיקה שאתם שומעים באמת באה מהניצוצות ששני סלילי הטסלה הזהים האלו יוצרים על ידי המתח הגבוה. אין כאן רמקולים מעורבים. גובה סלילי הטסלה בוידאו בערך 3 מטר וכל אחד מהם יכול לירות ברקים למרחק של 5 מטרים. המרחק בניהם הוא כמעט 10 מטר והסלילים נשלטים דרך כברל אופטי ומחשב נייד. הכל דרך שליטת MIDI. אם נראה לכם שכל זה לא ממש מרתק, עוצמת המוסיקה שהסלילים הללו הוציאו במיקום שלהם היתה כמאה ועשר דציבלים.

רשומות קשורות

• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 12 בספטמבר 2009 -- למה החלטתי לקנות אייפון (8)
• 5 ביולי 2009 -- סופה אנושית (2)
• 11 במאי 2009 -- סינתזה חיסורית – 101 Subtractive Synthesis (2)
• 25 בינואר 2009 -- אכלנו במבה שתינו קולה (9)

לאחר התלבטות קשה, וייעוץ מאנשים רבים, החלטתי לקנות את האיי-אודיו D2 של קוון. להלן סיקור קצרצר שיפרט על המכשיר המדהים הזה קצת יותר, לאלו מכם שלא שמעו שהאייפוד מת יחי המלך החדש.

מה מגיע בקופסא: כשפתחתי את האריזה גיליתי אוזניות (לא מי יודע מה, במקור של קרסין) שנאי מתח לרשת החשמל ודיסק עם תוכנות להמרת סרטי DivX והכנסת תמונות אלבום לID3 Tag. כמובן שהאוזניות הללו לא שוות הרבה, אבל המכשיר הזה מוציא סאונד ברמה ממש גבוהה אז בדיוטי פרי אני אקנה לי אוזניות קצת יותר איכותיות. אולי איזה In-ear של סנהייזר. הדבר הראשון שעשיתי כשהוצאתי את המכשיר מהקופסא היה לעדכן את הקושחה לגרסא 2.54, הגרסא שהגיעה מבאג היתה 2.51, הפונט שלה היה מגעיל ודווח שיש לה באגים, על זה בהמשך.

עיצוב: הנגן הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה בתמונה. הוא מרגיש בידיים כמו תינוק קטן ועדין, עדינות אמנם, היא רק תכונת מראה שלו, הוא כבר ספג אצלי נפילה מגובה הידיים לרצפה ולא נצפתה עליו אף שריטה אחת. איכות הבניה שלו ראויה לשבח,חוץ מהפלסטיק הקטן שמכסה על כניסות ההטענה והUSB שלדעתי יתנתק בעתיד הקרוב. ולא בגלל שאני אגרסיבי, בגלל שהוא פשוט חלשלש.

המסך שלו ממש עמיד, הוא מושך אליו טביעות אצבעות כמו גדול, אבל מצד שני הוא מאוד סובלני ולא מציג שריטות בצורה בולטת מדי. בנתיים טפו טפו. נראה מדהים (אני ממליץ בכל אופן לקנות מגן מסך מסיליקון בבאג – אתם לא תצטערו על כך, גם אם קניתם קייס קשיח, זה תמיד נחמד שיש שכבה אחת נוספת שמגנה על המסך.

העט למסך המגע שתקבלו יתגלה להיות אחד הדברים החיוניים ביותר שפגשתם בגאדג'ט הזה, לא רק שהוא משמש כעט למסך המגע (אני מעדיף להשתמש באצבעות) הוא גם משמש כסטאנד למכשיר כשרואים סרט או סדרה. מצד שני, אסור להזיז יותר מדי את השולחן כי שיווי המשקל של המכשיר מייעד אותו להתהפכויות קטנות. כמו כן, גם אין לו מקום שאפשר לאחסן אותו בתוך הנגן.

תוכנה: לא תצרכו להתקין שום דבר על מחשבים יחסית חדשים (Windows 2000/XP/Vista, Mac OS 9/OS X, Linux) המכשיר יהיה די פלאג-אנד פליי מכיוון שהוא עובד גם בפרוטוקול MSC וגם ב UMS. הנגן וקורא כרטיס הSD(Hc) יוצגו ככונני מיד הניתנים להסרה. אפשר לגרור אליהם קבצים ולסדר אותם לפי תיקיות בדיוק כמו שאפשר לעשות בכונן רגיל. כמובן שבמחשבים עם חלונות אקס פי וויסטה תוכלו גם להשתמש בפרוטוקול MTP להעברה קלה בין המכשיר למחשב.

לנגן מצורפות שתי תוכנות על הדיסק שמגיע איתו. אחת היא JetShell מנהל קבצים לסנכרון קבצי קול ווידאו. השניה היא JetAudio VX  נגן מולטימדיה וקונברטר מסוגים שונים של מוסיקה ווידאו לפורמטים התואמים לנגן. אם יש לכם תוכנה אחרת שאתם אוהבים לעבוד איתה, אתם מוזמנים. המכשיר יכול לעבוד עם כל תוכנה. חופש כזה אי אפשר לראות באייפוד, וחבל.

ממשק משתמש – כפתורי ניווט במערכת

כמעט הכל במכשיר נשלט על ידי מסך המגע, לכן יכול להיות שיקח לכם קצת זמן להתרגל לשליטה במכשיר, ולעיתים בהתחלה הפעלה של המכשיר עם יד אחת נראית בלתי אפשרית, אבל בעצם המכשיר די אינטואטיבי ותוך כמה שעות לא תוכלו להבין איך הסכמתם להתעסק עם כפתורים כשאתם יכולים לעשות הכל עם האגודל על המסך. בנוסף לשימוש הרגיל עם לחיצות על אייקונים (שתי לחיצות בשביל להכנס לתפריטים כמו בחלונות) COWON הכניסו גם מנוע של וירטואל מושן בשביל לגלול במסכים ארוכים (רשימות שירים) על ידי תנועה של קו למעלה או למטה בהתאמה. במסך הראשי אפשר להגיע לכל התפריטים ולמסך הראשי אפשר להגיע מכל מקום במכשיר (למעט לאפליקציות פלאש חיצוניות). התצוגה נראית מאוד מקצועית, מסודרת, והכי מגניב, אפשר לשנות עיצובים ולהתאים את הנגן לטעם האישי שלכם. (למתחנגלים שביניכם יש גם עיצובים ורודים) :wink:  בזמן שאתם מנגנים שיר על המסך יוצגו לכם כל הפרטים על השיר, הכל כולל הכל – תמונת אלבום מהTAG ואפילו בכמה קילו הרץ השיר מקודד. גיאוני.

חיי סוללה

עוד לא יצא לי לבדוק את המכשיר עד לסוף הסוללה, הוא כרגע מנגן כבר 10 שעות ולפי החברה הוא אמור לנגן 50 שעות בלי להתעייף. נראה מגניב, בואו נראה אם זה יעמוד בהבטחה.

איכות הצליל מדהימה והמכשיר קל ואינטואטיבי. יש לו אינספור פיצ'רים, כגון – רדיו, רשמקול, מיקרופון פנימי, מין צייר פנימי, וסך הכל מכשיר עם המון כיף בלא הרבה כסף. ללא ספק התמורה הכי גבוהה למחיר בשוק הישראלי כרגע.

אם יהיו לי בעיות – תהיו בטוחים שאני אבוא לכאן לספר

רשומות קשורות

• 27 בפברואר 2008 -- התלבטות מוסיקלית – עדכון (4)
• 7 בינואר 2007 -- אייפוד, אני רוצה אייפוד (3)
• 12 בינואר 2006 -- אפשר לקבל צ’יפס עם זה? (0)
• 5 באוקטובר 2009 -- מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009 (1)
• 12 בספטמבר 2009 -- למה החלטתי לקנות אייפון (8)