דוד אבוטבול

לא מזמן חזרתי עם תום שקי מעזריאלי. אני מוכרח לציין שהיה נחמד, ישבנו בסושי-בר בשם שינטו, תנו לי לספר לכם על המקום:

שינטו, ממוקם בקומה ב' בקניון עזריאלי, אפשרויות הישיבה הן על הבאר צמוד לשאר דוכני האוכל שמשני הצדדים או על השלוחנות פיקניק העצובים שמשקיפים ל'נוף' המדהים של הקניון. הסושי, הרולים מגולגלים בחוסר מקצועיות ולא פעם נפרמו לי האצות מיד כשהרמתי את הסושי בין זוג מקלותי החומים והדקים שלטובתם יאמר שנפרדו אחד מהשני בקלות ובלי להשאיר שבבי עץ מיותרים ומציקים. הכלים היו זולים ועם הרגשה פלסטיקית שנתנה לי להרגיש שאני משלם יותר מדי בשביל לא כלום. האורז היה קצת טפל, עד כמה שאני אוהב סושי, הסושי הזה הצליח לעצבן אותי, האורז הרגיש כמו אורז של אתמול, הטונה האדומה היתה ברמה מאוד נמוכה, ניכר בטעמה הסלמונלי שעמדה בחוץ בתנאים לא מתאימים, הסלמון היה בסדר, מה כבר יכול להתקלקל בסלמון, הלמעלה שלו קצת התקשה, אבל עדיין שמר על צורתו המקורית. הסרטן לשם שינוי היה נהדר, טרי מאוד, כנראה הביאו קונטיינר היום בבוקר או שלשום והצלופח היה עשוי בצורה מזוויעה, שרוף וחסר כל גירוי של בלוטות הטעם. השירות היה די אדיב, עם חיוך ואפילו קריצה, והשפים עבדו עם שיר בלב, יש מצב שעישנו משהו לפני זה. קצת נדלקתי על המלצרית אז נתתי לה את האייסיקיו שלי, אני מקווה שהיא תוסיף אותי, לכו תדעו מה יכול לקרות…

צירפתי לקישורים מצד ימין שני סרטים חדשים של צילומים חובבנים שנעשו במזרח אשר מתעדים את הצונאמי (היו שני סרטים, נעלמו עם מעברי הבלוג, התנצלותי.), מומלץ לראות כדי להבין על מה פחות מדובר, קצת פחות מומלץ אם אתם פחדנים עם לב חלש ועלולים לקבל סיוטים.