לא בפעם הראשונה בחיים, אבל בפעם הראשונה באקדמיה ![]()
ישנתי טוב מתמיד על חשבון שעתיים מתמטיקה, זה יעלה לי חזק במבחן של עוד שבועיים.
הידיעה הראשונה שלי פורסמה בעיתון "פי האתון", זהו, לבורים מבניכם עיתון הסטודנטים הירושלמי.
ביום שני יהיה לי מבחן בכימיה, על סטוכיומטריה, איזון משוואות, גורם מגביל, איזוטופים ומבנה האטום א'
ביום רביעי יהיה לי מבחן אוצר מילים באנגלית
ביום חמישי יהיה לי מבחן במתמטיקה על נוסחאות עם שני נעלמים, שלושה נעלמים ומשוואות מהמעלה השניה.
איזה כיף.
ביום שני אני אמור לפגוש את הפר"ח שלי בפעם הראשונה, אחרי המבחן בכימיה
אני מקווה שאספיק ביום ראשון להכין לו פעילות מגניבה למפגש, קוראים לו סנשאו והוא ממש מתוק, כך הבנתי מרכזת הפר"ח שלי.
מקווה שיהיה לכולנו שבוע טוב.
הלימודים דורשים את רוב זמני ולכן לא עדכנתי קרוב לשנתיים, או משהו. מצאתי אולי חצי נחמה בכך שהצלחתי להתנתק מהבלוג שלי, ממש התחלתי להרגיש מכור.
בכל אופן הלימודים מדהימים. אני לוקח חלק במכינה הקדם-אקדמאית של אוניברסיטת ירושלים בהר-הצופים, ספציפית במסלול מדעי הטבע, יותר ספציפית במסלול כימיה לא מוגבר. הדבר שהכי מטריד אותי בלימודים זה המתמטיקה.
יצא לי להכיר כמה אנשים ממש נחמדים ואף השותפים שלי יקרים לי אחד אחת.
מקווה לטפטף לכם ענייני אקדמיה פעם בכמה שעות. או ימים. תודה לאלו שדבקים ובאים לבקר גם כשאין עדכונים. באמת שזה נוגע לליבי.
הסיבה שלא עדכנתי הרבה בזמן האחרון, מלבד העובדה שהייתי צריך לנוח קצת, היא שיש לי עבודה חדשה, יש לי בן חסות, בכיתה ח' שאני מלווה אותו מדי יום לבית ספר ועוזר לו להתאקלם שם, הבחור הצעיר סבל מחרדות ולאחר טיפול פסיכולוגי של שנה (כל כיתה ז' הוא לא היה בבית הספר) הוחלט להחזיר אותו לבית הספר, הילד הוא לא אחר מאחד האחים של חבר מאוד טוב שלי וכשנשאל מי הוא רוצה שילווה אותו לבית הספר לא היסס ואמר 'דוד', אולי זה בגלל שאני נראה גדול ומאיים, אולי זה בגלל שאני כל הזמן זורק לו שטויות ומשחק איתו כשמשעמם לו, בכל אופן, אמא שלו התקשרה והסכמתי.
אני מוכרח לספר לכם שלטפל בילד צעיר זה לא פיקניק, אני לא מתיימר לדעת הכל אבל החוויות שאני צובר בנתיים עוזרות לי להבין המון דברים בחיים שלי, הכי אני שמח מכך שהוא גם נהנה מהתקופה הזאת ויותר מזה, הוא ממש מתקדם בהתגברות על החרדות שלו. אפילו שאני לא בבית הספר הזה כבר כמה שנים, אחותי היא אחת מהמקובלות שם ובעזרתה הכרנו לו את כל החברה הגדולים והמפחידים, כולם הבטיחו לשמור עליו ולתת לו את כל הגב מול ילדים גדולים שעלולים להציק לו, זה ממש שימח אותו. שלשום גם קנינו לו נעליים, הוא ביקש שאבוא איתו ואמא שלו הסכימה, לקנות נעליים לילד זה ממש חוויה, לא יודע אם זה נגמר בנעליים אבל בכל אופן, להעניק משהו למישהו מרגיש כל כך טוב, על אף שהנעליים לא היו מכספי שלי, כשהוא מצא את הנעליים שהוא רצה נדלק לו אור גדול מאחורי העיניים, כנראה עכשיו אני מבין את אבא שלי, שכל הזמן רק רוצה לתת ולהעניק לילדים שלו, בטח פספסתי כל השנים את האור שנדלק לי במאחורה של הראש.
הלימודים מתקרבים בצעדי ענק אני מנסה לברוח ולגנוב עוד קצת ימי חופש ילדותיים וחסרי דאגות, אבל נראה כאילו הלימודים נושפים בעורפי ולא יעצרו עד שיתפסו אותי, אני מאוד מודאג, האם אצליח, האם בכלל אנסה? אני יודע שאנסה, אבל לא יודע כמה אוכל להקריב בשביל להצליח. חשוב לי מאוד לסיים את המכינה לא רק בשביל להגיע לקרש קפיצה אקדמאי אלא גם בשביל להוכיח לעצמי שאין בי פגם ויש ביכולתי קישורי למידה נדרשים, את כל תקופת התיכון שלי העברתי בעישון סיגריות ב"זולא" הבית ספרית ועכשיו זאת ההזדמנות שלי לתקן הכל.
שלשום בלילה צחי לנקרי, רות סגל, שי נוי, יסמין חזי, אופיר הנסיך, גלעד טורנברג, הילה בת דודה שלי ואני ישבנו לנו בדיטה, צחי אמר שיש תפריט לילה חדש ואסור לנו לפספס, מסתבר שהיה עדיף באם היינו מפספסים, האוכל היה גרוע, השירות כמעט באותה רמה. נראה לי שהיה עדיף להביא סנדוויצ'ים ולשבת מסביב למזרקה שנמצאת ברחבה שם. אולי נעשה את זה בהזדמנות.
ערב החג עבר בלי תקריות מיותרות, המשפחה, מורחבת מתמיד הודות לעלייתם של הקרובים מקנדה והשמחה על השולחן מרובה, אפילו הפיליפיני של סבא הצטרף, הוא גם ברך על הלחם :).
מה חדש אצלכם?
חג שמח ושנה טובה, שנהיה לדיקסי ולא לדיטה.
שתהיה לכם שנה בטוחה וכיפית.
עדיין עם אמא, אבל במקום קצת שונה מהישוב הצבאי רעות שאחר הפך להיות שכונה בתוך מודיעין, עברתי לעיר עצמה. רחוב עמק בית שאן, באזור השמשוני של מודיעין. אני מבסוט מאוד מהבית על אף שאני לא אבלה כאן הרבה זמן, בקרוב מאוד אני עובר למעונות בירושלים שם אגור משך לימודי במכינה הקדם-אקדמאית של האוניברסיטה העברית.
איך אצלכם?
קיבלתי מכתב מהאוניברסיטה, התקבלתי בתנאי שאשלים את הבגרות בהיסטוריה, הם דאגו להבהיר שזה יהיה בלתי אפשרי, שכנראה לא אעבור ואכשל או במבחן או במכינה אבל עדיין הם הרשו לי לקחת את הסיכון, תוכן המכתב:
כ"ט.סיון.תשס"ו
25.6.06
לכבוד
דוד אבוטבול
כתובת
מודיעין 71700
המכינה האוניברסיטאית
ע"ש יוסף שאלתיאל
The Joseph Saltiel
Center for
Pre-academic Studies
לדוד שלום,
גוגל פתחה שירות חדש, פרסום דפים אישים. הם מבטיחים שהשירות יהיה קל כמו ליצור דף בּוֹוֹרד. כמובן שהשירות הזה נותן להמון אנשים שאין להם את הכלים לפתוח דפים ולפרסם את דעתם וחוויותיהם אבל מנסיון שהיה לי עם כל מני אתרי אכסון שנתנו כלים כאלה התוכן מגיע בדרך כלל בכמות ספאמית וברמה מאוד נמוכה. יכול להיות שתהיינה שם פינות אור אקראיות אבל אני מעריך שרוב הדברים שנתקל בהם שם יהיו חסרי תרומה כזאת או אחרת לרשת האינטרנט שגם ככה מדרדרת.
לשירות אפשר להתחבר בעזרת חשבון הג'ימייל שלכם, ואם אין לכם חשבון אתם מוזמנים ליצור אותו כאן.
![]()
בנתיים השמועות על רשת האינטרנט הפרטית של גוגל עדיין לא מתבדות או מתבררות כנכונות ולחדשות האלו אני מחכה בקוצר רוח.
לקרוא ולהחכים
רוצים ללמוד הכל על הקלטה מגנטית או נגיד על תכנון תיאורטי של מקלט רדיו. אין לכם כח לקנות ספר עדכני ודווקא די מתאים לכם לתכנן איזה מגבר נורות וינאז'י לגיטרה שלכם? האתר הזה מאגד מאות ספרים משנות השישים שזכויות היוצרים שלהם פגו ולא חודשו ועכשיו נמצאים תחת רשיון כללי ופתוח לכל. כדאי לעבור על הרשימה יש שם ספרים שיכולים להיות מעניינים ורלוונטים גם לימינו.
לשמוע ולהחכים
אם ברצונכם להיות קצת יותר עדכניים ולא רק בחומר אלא גם בשיטת הלימוד, אוניברסיטת ברקלי מציעה פודקאסטים מרוססים של חלק מהקורסים שמועברים שם, כל ההרצאות בקורס בסינדיקציה בופדקאסט ישר לאוזן. אם שקלתם אי פעם אם ללמוד במדינה דוברת אנגלית ותמיד תהיתם אם תוכלו לעמוד בקצב הדיבור של המרצה או בכלל להבין מה הוא רוצה ממכם לעזאזל. הנה ההזדמנות שלכם. אולי גם תלמדו משהו על הדרך.

תגובות אחרונות