זהו, עכשיו אני ובורלא הולכים לרותה תותה, יש אלכוהול, סיגריות, אינטרנט ואותי, אני משעשע. בורלא בוכה על זה שאין סמים, אז מי ששולח סמים לבית של רות, בורלא יורד לו. יש מצב שגם אסיף יצטרף אני אשמח אם הוא יבוא, אני אוהב את השחור הזה.עידכנתי את הלינקים, יש שם דברים מעניין מאוד אז אתם מוזמנים להתחיל לגלוש.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
יומיומי
המון זמן לא כתבתי, אתמול בלילה נסענו אני, רות ובורלא ליומולדת של מעיין (בורלא מקטר שהשם שלו מוזכר בסוף) הגענו למייקס פלייס עם רכב מלא בטישויים, כולנו מנוזלים, כשהגענו שמתי לב למשהו מדהים, היו יותר מצלמות מאנשים על השולחן, כל אחד דואג למלא את הגלריה שלו. מצד אחד, זה מגניב, מצד שני, זה לא. אז הערב התחיל פחות או יותר שעתיים לפני שהגענו, אז כולם כבר היו מסובים להם מסביב השולחן וצחקו בכל רם מבדיחה של קשרו. מספר דקות אחרי שהגענו קשרו התפרק הביתה, אמר שהוא צריך לעבוד היום. כאב לי הלב להתעורר בארבע בצהריים בידיעה שמישהו כבר היה ער מלא שעות ועבד. אז חזרתי לנמנם טיפה. אני לא הבאתי מתנה למעיין אז קניתי לה פרחים מהבחור שעושק זוגות וגם סידרתי שמוקיר (הכושי עם הקטורת) יביא לה מתנת יומולדת חבילת קטורות, אני קניתי לעצמי אופיום ועשיתי טרייד אין עם בותק לאיזה קטורת אחרת, שאני לא יודע איזה ריח. יותר מאוחר הצטרפו לשולחן אורן וחברה שלו עילית, שניהם היו חמודים וגרמו לי להזכר כמה אני אוהב את אורן. בועז הגיע עם תסרוקת די מגניב של מאפיה איטלקית והחמאתי לו ואפילו צחי הצטרף למרות שמיכל רצתה להשאר בבית לנוח (פרינססה) אבל היא המלכה שלי, אז מי אני שאומר משהו לגנותה? די הרבה אלכוהול נשפך וגם די הרבה סיגריות עושנו ונגה חמישה התידדה עם ליאור (הבורלא עם האף) ואפילו נראה כאילו מתפתחת שם ידידות נפלאה. דחפו אצבע.
בכללי, היה ממש כיף, ואפילו אני, פארטי-פופר שכמוני, נהנתי מאוד. בדרך חזרה עצרנו להשתין (אלכוהול ומים) והיה די מגניב, כמעט שקעתי בבוץ, אבל אני חייל אמיץ, קפצתי מעל הבוץ. תותה היתה די מסטולה מאלכוהול, אז היא הצטרפה לשולחן השני ולימדה אותם לענות לשאלה "מי בא?" בתשובה "כולם באים!", את האמת, מחזה די מרהיב, כמו בטירונות, שולחן של גברברים שצועק ביחד 'כולם באים!' תותה חמודה. היא מצאה שם מישהו שלכאורה היה הומו ורצה להכיר את מוזי, אבל אני ידעתי שהוא מזייף, יש לי רדאר, הוא רק רצה לתקוע אותה. קראו לו אנדרי והוא ביקש שנפרסם את התמונה שלו אז, אנדרי אתה יכול למצוא את התמונות שלך כאן (לעדכן לינק). וגם כולכם, זה הגלריה של היומולדת של בותק. התמונה המצורפת היא של סוף הערב, כשכולם כבר עייפים ושיכורים, נגה החליטה לצלם כי לא חשקה נפשה בפוזה פוטוגנית. טוב. היום רציתי לשטוף את האוטו אבל התעצלתי, אז אני אצטרך לקום מחר מוקדם ולשטוף את הרכב לפני המפגש של
פיג'ו סיטרוארן ספורט ישראל, כי הם יהרגו אותי אם הרכב שלי יהיה מלוכלך. אני חושב שזהו, אה, אני ובורלא כנראה הולכים לרקוד היום, אז אם למישהו יש הצעות לאיפה או שהוא רוצה להצטרף. אנחנו פנויים.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
במה חדשה, יומולדת, יומיומי
ועכשיו, אני מצדיק את הכותרת של הבלוג, חייל אמיץ, הגעתי השכם בצהריים לבסיס לגילוי המרעיש הרופאה (להלן: ורה) לא נמצאת. סיפרתי למפקדת שלי שאצטרך לגשת לקצין העיר יען כי עבדכם עדיין חולה. היא הסכימה אבל אני הרגשתי שאם אשאיר את המשרד בלי אף אחד במשמרת ערב, אני אפקיר את המדינה שלי, שנתנה לי גב לאורך כל חיי (להלן: יה רייט) אז בסוף ברוב עוז ואומץ החלטתי להשאר כאן עד 20:00 במשמרת ורק אז ללכת לקצין העיר. המפקדת שלי אמרה לי שאם לא אחוש בטוב, היא תשחרר אותי, נראה לי שיש מצב שלא אחוש בטוב (להלן: ראיה לעתיד).
ובנושא אחר, כמו שאתם בטח רואים, הוספתי לוגו חדש בצד ימין עליון של פאנל הניהול (להלן: מושג טכני מטומטם) אני יודע שזה עדיין לא נראה מושלם, אבל בעזרת השם (להלן: בסעיתא דשמייא) כשאגיע הביתה אשב על הקוד טיפה ואסדר אותו, גם אתקין פוטושופ ואכווץ את התמונה כראוי תודה לרות סגל על ההשקעה בתמונה, אוהב אותך המון.
עכשיו די כואב לי הראש בגלל שאלכס ולי (להלן: חברי למחלקה) משחקים להם באיזה משחק מעצבן ומדברים שטויות כמו "הדג שלך עף הפוך" וכו'. אז אם מישהו דואג לשלוח לי כמה דקסמולים לגלי צה"ל אני יורד לו.
ושוב נושא אחר, מיכל, מלכתי אשר נשבעתי להיות לה לשפוט-עד הקדישה לי רשומה בבלוג שלה (להלן: רשומה בבלוג של מיכל), תודה. ורותה הלכה לישון אתמול מאוחר בגללי, אז סליחה (להלן: דחפי אצבע) זהו. מספיק להלן.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
במה חדשה, יומיומי, צבא
וגם קצת מיכל וצחי, למרות שהם התפרקו משם (יותר נכון המלצר העיף אותם ואני החזרתי אותם הביתה) בגלל שהם לא ידעו מלכתחילה שיש מינימום של מנה עיקרית (מה שמאוד מפגר, דרך אגב) בכל אופן, אני ובורלא הזמנו בקבוק יין אדום די טוב, אני לא זוכר את השם, אבל הוא היה די מוצלח. בכל אופן שקי ההומו פחד להשתכר משלוק אחד ולכן הוא משך אותו עד סוף הארוחה שגם אז הוא ערבב אותו עם שארית הקולה שלו ולאחר כבוד גם לא שתה אותה. המלצרים ניסו לחנך אותנו להיות לקוחות טובים יותר, בורלא ניסה לאכול להם את הראש, הוא לא הצליח כל כך אבל גם לא השאיר טיפ של 10%. בדרך לדיקסי עצרנו לתדלק ב"סונול" שילת על אף שהבטחתי לעצמי שאני צריך להתחיל לתדלק ב"דור" החדש שפתחו במודיעין. שם פגשנו בבחור חמוד ודוס חסיד של הרבי נחמן מברסלב, בורלא התחיל להשתגע ואיים לאכול לו את הראש, הברבא-רבי מכיוונו החליט שבורלא צריך לצאת לשדה ולצעוק אבא תרחם. לא ידוע מי נצח בקרב חסר התועלת הזה. בדרך חזרה תום ממש עצבן אותי, לפעמים הוא יכול להיות מעיק תחת, הוא ביקש שאסגור את החלון, אני לא רציתי, אז הוא התחיל להסתיר לי את המראה עם איזה עיתון, הוא גם לא הסכים לחגור חגורה. מפגר, עם איך שאני נוהג… בסופו של יום, היה די נחמד וגם הוצאתי את רוב האנרגיות שלי כך שאוכל ללכת לישון מוקדם ולנסות להוציא עוד גימלים מחר במרפאה יען כי היום הם נגמרו לי. וויש מי לאק.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
אוכל, במה חדשה, יומיומי
הלך לי כל כך טוב, כל מה שרציתי שיקרה, קרה. הייתי די שמח על כך שסוף סוף בחיים שלי העינינים הולכים כמו שצריך והדברים זורמים בכיוון הכללי שהייתי רוצה שיזרמו בו, תום צלצל אז התעוררתי.הגעתי בשש בבוקר הביתה, אני לא מבין מה דחוף לאנשים להתקשר בבוקר צהריים המוקדמים? מה, אני הולך למות בערב? התקשרו אלי לבדוק אם אני מוכר את הרכב, פיג'ו 106 ראלי, שנת 96, זאת הבובה שלי, האהבה שלי, החור בכיס שלי. אני לא מוכר אותה. ביום שבת יש מפגש של מועדון פי.אס.איי הלא הוא מועדון
פיג'ו סיטרואן ספורט ישראל, אני אסע עם בורלא כנראה, למפגש אמורים להגיע נציגים של פי'גו סיטרואן ישראל ואנחנו עומדים לחגוג את הפיכת המועדון לעמותה. שזה דבר די גדול בשביל מועדון חובבי רכב, בין הראשונים בארץ.
תיכף בורלא יתעורר ואז נלך לאכול משהו, בערב אמור להיות לי דייט שאני קצת חושש ממנו כי אני לא שלם עם עצמי בקשר למשהו, אני כמובן אעדכן עוד פעם בזמן הקרוב אבל בנתיים. שמרו על עצמכם.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
בוקר, יומיומי, ליאור בורלא
עכשיו אני אצל בועז, היינו בסאני, אני ובורלא, בורלא הוא חבר טוב שלי. הוא הגיע מזכרון בשביל לבקר אותי ובשביל לנצל את האירוח שלי בבית. בסאני היה די גרוע הברמן גיא היה לא נחמד בכלל, כל הזמן הוא התחיל עם לקוחות שלו (נקבות כמובן) אפילו שהן היו מכוערות אש, או לפחות כך אני ובורלא חשבנו. אמא שלו, חנה, היתה ממש כלבה ולא אמרה שלום אפילו, והאח המסטול שלו היה אנטיפאט משהו משהו. בושית (בחורה חמודה מהבמה) הצטרפה והביאה איתה שכן שלה, שלטענתה לא מזיין אותה, היא בכלל טוענת שהיא לא קיבלה בולבול קרוב לחודש משום שחבר שלה בסין עכשיו, מזיין סיניות קטנות. צחקנו עליה שהוא בטח יחזור עם אישה וילד. אני חולה על סיניות. אחר כך רות התקשרה וביקשה שנגיע להרצליה, הגענו, היה פקק די רציני באיילון, קרוב לקק"ל בגלל עבודות בכביש. אני ובורלא התרעמנו על הדבר.
לאחר כבוד הגענו להרצליה פגשנו את רות שלמראית עין הייתה די בסדר אך ניכר בנשימתהש שתתה די הרבה אלכוהול, חיכינו איתה טיפה בניין ביצ' (מלשון 9 זונה) ואחרי זמן לא רב דיברנו עם צחי לנקרי ומיכל גרוסברג שהזמינו אותנו לאכול איפהשהו בתל אביב, לי ולרות לא היה כסף אז סירבנו בנימוס רב. פתאום משום מקום בועז התקשר וסיפר שהוא בדרך חזרה להרצליה מהמופע שמיכל הפיקה. עכשיו אנחנו אצל בועז, אין סוכר אז אני שותה קפה עם סוכרזית. אני אוכל לך את הראש.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
במה חדשה, יומיומי
אני שוב אצל תום, נסעתי לבקר את סבא שלי בבית חולים (הוא נפל ונפצע) ושכחתי את הפלאפון כאן אצל תום, אז עכשיו הייתי צריך לחזור. עוד מעט הולכים עם רות, מיכל, צחי ושקי ליאקוזה לאכול סושי כפי יכולתנו, בקיצור, כולם, הרוב באים.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
יומיומי
התקנתי פלאג אין חדש שאפשר להזין לתוכו שורות של 5 או 7 הבהרות והוא באופן שרירותי (רנדומלי) מכין שירי הייקו ברגע ורק לרגע,
אם יש לכם הצעות למשפטים שאוסיף להייקוים אתם יכולים לכתוב בתגובות.
[לא רלוונטי, כבר לא מותקן]
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
יומיומי
פיייי, עברו עלי לפני מספר דקות למשך כשעה אחד הדברים המפחידים ביותר, אני מקווה שלאף אחד לא יקרה את זה, אני לא יכול לספר יותר מדי. רק רציתי לפרוק. תודה.
[עדכון מאוחר: ככה זה כשיש לך חברים אובדניים, לפעמים אתה יכול להלחץ קצת. לא נורא, עבר]
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
יומיומי, מוות
ביום חמישי היה מפגש עורכים, היה די מגניב
רק שהרגשתי קצת מניאק כי הצקתי לבחורה חדשה בשם ורד. אחר כך התברר שבכלל
זה לא מציק לה, אז הצקתי לה עוד קצת, אני אוהב להציק. בועז הכין משקה
אלכוהולי נהדר בטעם
פסיפלורה עם צ'ילי חריף, היה מדהים, באמת
התלהבתי מאוד מהשילוב המגרה, אני די בטוח שזה יכול להיות טרן-און די
רציני, אם שותים את זה ביחד עם בחורה במצב מתאים.למפגש הגעתי עם מיכל ועם עוד עורך חדש שפגשנו בתחנת אוטובוס, דרור, להלן:
מסטוליו, בתחת אוטובוס פגשנו אחד משוגע שטען שסיגריות זה כמו פטמה ואנחנו
רק מחפשים לחזור לרחם ולינוק, ועוד כל מני שטויות שהוא אמר, אני כמובן
התווכחתי איתו, אני אוהב להתווכח. לאחר המתנה ארוכה מאוד לקו 90, עלינו כלאחר כבוד והתיישבנו ליד זוג נערות שחומות עור ורמת משכל שיכולה לבייש ציפור אחרי שבץ מוחי, הן הבטיחו לסדר לי חברה שלהן. אני מאמין שהיא רוצה אותי רק בשביל הכסף שאין לי.
בואו נעבור הלאה מיום חמישי, כי אין לי כל כך כח לכתוב, אז אני אמשיך את יום שישי.
ביום שישי ישנתי כל היום במשמרת בבסיס, אבל לא היו תקלות, אז לא העירו אותי, על זה אני שמח. אחרי זה הלכתי לחנוך בחור שסובל מתסמונת אספרגר לעבודה מול אינטרנט, היה מאוד מספק.
עכשיו אני נוסע לחיפה עם רות , סיוון ואייל חבר שלה.
אני מקווה שאני אהנה.
ארכיון הבלוג: החייל האמיץ אבוטבול
במה חדשה, יומיומי, צבא
תגובות אחרונות