אבוטבול

בהתחלה היא קפצה על המגבר של הגיטרה, משום מקום נראה לעין, כנראה נכנסה לחדר כשהחלון היה פתוח או שנפלה מהקומה למעלה לתוך החלון. בהתחלה גירשתי אותה וציפיתי שתחזור לגינה, אבל לא כך היה המקרה.
היא המשיכה להטריד אותי ולהופיע במקומות אסטרטגיים, פעם אחת על נעלי הספורט שלי, פעם נוספת ממש למרגלות המיטה שלי. כל מעבר שלה ממקום למקום היה שקט וקרה בהרף עין.
בסופו של דבר החלטתי להשמיש את הטרריום המאולתר, הלא הוא מין חלון/מרפסת שמש קטנה של מטר על מטר שהיה אמור לשמש בזמנו בשביל עציצים, אך עם הזמן הפך לאקו-סיסטם מזערי משלו עם חרקים, סוגי עשבים וחול שנפל עם הגשמים מהמרפסת למעלה.

אספתי אותה בעדינות והשלכתי אותה באהבה למרפסת הזאת, ועכשיו היא מסבה לי עונג.
בכל פעם שאני רואה אותה רצה אחרי טרף קטן ואוכלת אותו, בכל פעם שהיא מתיישבת על התיבה של הקטורת ומסתכלת עלי בחצי עין וכשהיא הולכת לישון עם הראש באוויר כששאר גופה נתלה בחינניות על תיבת הקטורת.

אני לא כל כך יודע מה השם המדעי של הלטאה הזאת, סוג של סממית אולי, אחת החמודות ביותר שאי פעם פגשתם, אני מבטיח לכם את זה!
שמתי לה קצת מים בצלחת חד-פעמית נמוכה אבל טרם ראיתי אותה שותה מזה, יכול להיות מאוד שהיא מקבלת מספיק נוזלים מהברחשים הקטנים שהיא טורפת במהלך היום (אוהו וכמה היא טורפת).

לבנתיים היא קיבלה את השם פריסטין, המשמעות של השם מלעז היא קַדְמוֹנִי, קָדוּם; טָהוֹר, מְזֻכָּךְ (מורפיקס)
אם אתם יודעים קצת פרטים על הזיקית/סממית/לטאה לא מוגדרת הזאת ואיך אוכל לפנק אותה יותר, ספרו לי על זה בבקשה.

מקשקש זוחל, זיקית, חית מחמד, טרריום, לטאה, סממית