דוד אבוטבול

טוב, אתמול התחילה לה שנת אלפיים וחמש לספירה, סה"כ לא קרה משהו מאוד מוזר בשבת שעברה ולא כתבתי בגלל שרוב היום לא הייתי בבית, התעוררתי ב13:00 בצהריים משאון רעשי המטבח והג'חנון (אני בכלל מרוקאי, מה הקשר ג'חנון) וכמעט מיד לאחר מכן הלכתי עם בורלא למיכל שמחשבה עשה לה בעיות ואני נחלצתי לעזרתה כמו ג'נטלמן. בכל אופן, מי ששמע אותי ברדיו ביום שישי בלילה (היו פריצות בעשר וחצי, אחת עשרה ארבעים ושתים עשרה חמישים) לבטח כבר יודע מה היה בטי.אל.וי. מי שלא שמע, אחזור על הדברים בככמה מילים מסכמות. היו טונות אערסים, מלא אנשים שחשבו את עצמם לשיא המהפכה בתרבות הקלאברים, פלצני סלקציה בכניסה, אנשים על אקסטה שקפצו בחוץ כמו ארנבים או שפנים, שירותים מסריחים, בנות יפות, בנות מכוערות, בנות יפות שקפצו, בנות מכוערות שקפצו, זיקוקים ב12:00 נשיקות, מוזיקה גרועה, אנשים גרועים, רמת משכל נמוכה בהרבה מהווליום של המוזיקה, תקליטנים מפגרים בלי חוש קצב, מאיה בוסקילה, נאמר מספיק, לדידי. אחרי זה הגענו במונית, אני והבורלא, לביתה של מיכל בה התקיימה מסיבה הזוייה למדי, לכבוד השנה החדשה. צחי בילה את רוב הערב מתפלל לאלוהי הניאגרה, נטע החליטה שאני ביצה, כשניסיתי להחזיר לה בזה שהיא חסה, היא השיבה "אני חסה כל החיים שלי, אתה היום ביצה בפעם הראשונה בחיים שלך" אני עד עכשיו צוחק. באיזהשהו שלב בלילה התפרקו משם כל האנשים לדוקסה, ביניהם, בז, דניאל, בועז, שקי, איתי, קסטל, נמרוד, יובל ועוד שאני בטח לא זוכר או לא יודע. אני, מיכל, צחי, נטע ובורלא נשארנו ומאוחר יותר הלכנו אני, מיכל ובורלא לפיצה שש בש, נטע ביקשה שנביא לה גם משולש על הדרך, נראה לי שאני ומיכל היחידים שלא הקיאו את הפיצה.

יותר מאוחר הלכנו אני ובורלא וישבנו לקפה בקפה ביאליק שנמצא מאחורי המיי קופי שופ, המקום תפס לעצמו שיק תל-אביבי מסורתי כולל הכל; מלצריות פלצניות אנשים חמודים ואגואיסטים, אוכל מאתגר גסטרונומית ועיתון שירותים של שלשום זרוק במקומות נבחרים על הבר. הזמנו כריך-קרואסון שבעצם היה כריך עם גבינת אמנטל, האם וממרח בוטנים (לא חמאת בוטנים) בליווי של חסה, הכריך היה די טעים, לא הכרתי את השילוב הזה ואני חושב שהוא די גירה אותי. מומלץ לנסות, הקפה שלהם היה די גרוע, הקפוצ'ינו רוייאל שלי היה כמעט חסר טעם ובורלא גם די התלונן על הקפוצ'ינו שנפל בחלקו. משם המשכנו לדירה שהיינו אמורים לשכור, הפעם אבא שלי פגש אותנו שם בשביל לתת את מנת דעתו על הדירה, על בעל הבית ועל התנאים. עברנו ביחד עם בעל הבית על הדירה וכשסיימנו, אבא שלי העלה בפיו כמה רעיונות שלא חשבתי עליהם לפני כן ופחות או יותר שכנע אותי להמשיך לחפש, בורלא קצת התבאס אבל התעקש שנעשה משהו ששנינו נהיה שלמים איתו. צריך להמשיך ולחפש.

עכשיו אני בבסיס, המפקדת שלי יושבת לי חזק על הראש, די קשה לי בלי סיגריות, שמרתי על זה בסוד עד עכשיו אבל קרוב לשבוע שאני לא מעשן. כל הכבוד לי, בכל אופן, קוראים לי לתקלה. אמשיך לעדכן בקרוב!

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: ג'חנון, יומיומי, ליאור בורלא, מוסיקה, סילבסטר