אביתר שירת איתי ביחד בגלי צה"ל, מאז שחרורי הקשר בנינו נותק ולפני כמה ימים הוא יצר איתי קשר דרך שוקס ודי בסמיכות לכך התקשר אלי (לא שזה הפריע לי, שמחתי מאוד לשמוע קול מן העבר, אבל אם היה לו את הפלאפון שלי, למה רק עכשיו הוא התקשר?) הוא סיפר לי שהוא חוגג (בהמון מזל טוב) את יום הולדתו בפאב הצ'רצ'יל שביד חרוצים (לא להתבלבל עם הצ'רצ'יל שבנחלת בנימין.) שכדאי לי לבוא ושיהיו שם עוד אנשים מהעבר… דיברתי עם גלית והיא אמרה שהיא תשמח לבוא אפילו שהיא לא אהבה את אביתר כל כך, (גלית שירתה איתנו בגלי צה"ל וכל פעם שאביתר היה עובר לידה היא היתה מבטיחה להקריב את נשמתו לשטן) כאמור, זה תמיד נחמד לפגוש אנשים מהעבר, אפילו אם זה עבר לא כל כך רחוק. גם אמיר אמר שיצטרף ואפילו מיכל מהמחלקה שלי אמרה שהיא תבוא.
כמו שדברים קורים בדרך כלל, בסוף נסעתי עם אמיר לבד. כשהגענו לשם הבנתי ששם לא יסתיים הערב שלי, המוזיקה היתה גרועה (להוכחה: אמיר אמר שהיא היתה טובה) ולא הכרתי שם אף אחד, חוץ מנעמי. איך שמחתי לראות את נעמי.
הייתי דלוק על נעמי פעם, לתקופה קצרה של שבועיים או פחות, כשראיתי אותה היום, לא הבנתי למה בכלל חשבתי שהיא מגניבה, או חצי מזה, וזה עשה לי טוב לדעת שלא פספסתי בכלל כשלא ניסיתי איתה כלום. (לא רציתי להסתבך עם בנות מהבסיס, אחר כך יעבירו שמועות שיש לי קפטן קטן או משהו 
)
יש עוד, שווה להכנס! »
יוני 16
דצמ' 18
זהו, רשמית אין לי חיים, אני רות ובורלא שתינו די הרבה (הוא לא לידי לשאול למה הוא אחרון, אבל אני מניח שהוא היה רוצה לדעת, אז בורלא, כי אתה הומו). אני טיפה מסוחרר, שיחקנו בלאק ג'ק על אלכוהול, אני הייתי הדילר אז שתתי הכי פחות. לבורלא יש כל מני סיפורי סמים על מאנצ'יז, מעניין לי תתחת. עכשיו אנחנו בעיצומה של שיחת טלפון שבסיומה אמור לצאת אלינו משלוח של המבורגרים לבית של תותה, בו זמנית, ההורים שלה מאימים להגיע אז היא מנסה לשלוח אותם לבית קפה באזור. ראבק, אנחנו צריכים דירה בתל אביב או משהו. זה התחיל ממאנצ'יז רציני לפיצה אבל רותה שכנעה אותנו שתכין משהו, אחרי שראינו מה יצא, החלטנו פה אחד שצריך להזמין אוכל, ההמבורגרים היו האופציה היחידה מפאת המיקום החרא שלנו, הכל היה סגור. אמאלה ההורים של רות באים, בלאגן עכשיו אנחנו צריכים למצוא פתרון, ביי.
תגובות אחרונות