מייקל ג'קסון מת?

נוח על משכבך בשלום, יחד עם תמימותם של ילדי חוות נוורלנד
אז הנה הולך עוד מוסלמי פדופיל לעולמו.
מכיוון שהיום הוא יום פטירתו, לא אשפוך את חמתי.
מיכאל ג'קסון – 29/8/1958 – 25/6/2009

נוח על משכבך בשלום, יחד עם תמימותם של ילדי חוות נוורלנד
מסתבר שיצאה סדרה שלמה של מקבוקים שהיתה מיודעת לצבא ארצות הברית, כמובן שאפל קראה לכל מי שרכש את המוצר להחזיר ולקבל מחשב חדש במקום, אבל משלא נענת פנייתם בצורה מסודרת והמונית – צבא ארצות הברית החליט למשוך חזרה את המחשבים בעצמו על ידי סיגנאל לוויני.
אם זה קרה גם לכם, אנא הגיבו כאן, עוד שני חברים שלי דיווחו שהמקבוק שלהם התעופף בצורה דומה.
החברים באורנג' (לא ישראל, כמובן – אלו עצלנים ורוכבים על הצלחתה של אורנג' העולמית) עיצבו את מה שהם מאמינים שהוא אוהל הפסטיבלים האולטימטיבי. האוהל מיועד לאנשים שמבלים לילות בפסטיבלים ומסיבות טבע.
מעטפת אוהל הקונספט הסולארי (כן!) עשויה מאריג פוֹטוֹאֶלֶקְטְרִי (אריג שבו נתוו מראש חוטים סולארים) ככה שלא יהיו פאנלים סולארים ופחות תצטרכו להראות כמו הלווין שמלווה את המתחם חגיגות שלכם. מה שמדהים בזה שפשוט כל המבנה בצורה חסכונית וירוקה, אוסף אנרגיה בכל זמן תאורה!
לא סתם האוהל אוסף אנרגיה, ולא סתם הזכרנו מההתחלה את אורנג' האוהל מנצל את האנרגיה למספר שימושים, הראשון והמגניב מביניהם הוא ה Glo(w)cation (מצא-אוֹר), על ידי שליחת SMS (סמס) לאוהל שלכם, אתם תגרמו לו לזהור באור שתוכלו לזהות אותו ולהגיע אליו גם באמצע הלילה במתחם האוהלים.
ככה הוא יראה כשתשלחו סמס
באוהל גם יש אינטרנט אלחוטי, קרקעית מחוממת (עכשיו גם אפשר לסוע להתקרחנויות בחורף!) ופאוץ' הטענה אלחוטי לטלפון הסלולרי שלכם!
הבעיה היחידה היא: זה עדיין רק קונספט. אני מקווה שנראה את הדבר הזה בייצור יום אחד מכיוון שזה נראה לי כמו אחד מעזרי המסיבות המגניבים ביותר שאי פעם פותחו (קונספט ארור). אני סקפטי בכל אופן.
אם הרבה פעמים תהיתם לעצמכם איך היה מרגיש חלום, אם הייתם יכולים לצלם אותו בסרט ולנגן אותו אחר כך, כשהתעוררתם; אז לצערי אין חדשות מיוחדות ועדיין אי אפשר לעשות את זה. אבל הבחור הזה ממש מתקרב.
סרטו של טרי טיימלי, קיבל את השם ההולם כל כך "סִינֶסְתֶזְיָה".
אני מציע מסך גדול, חדר חשוך וראש צלול (שיעול).
הם יהיו כאן ב21/7/09 ולפי הסט שנוגן בהופעה של הטור בוורשה צפויים להיות כמה שירים מדהימים מהעבר ומהעתיד. הסינגל מהאלבום החדש של בני חנות החיות כבר מכה גלים.
אני את הכרטיס שלי קניתי.
היום התפתחה ביני לבין חברים של ידידה (אילו רק היה אפשר לחסום את שאר העולם מהפייסבוק ולהפוך את זה למקום סגור אך ורק לאנשים שאתה רוצה – ליצור מיקרו-יוניברס לכל קבוצת חברים וירטואלית). הידידה כתבה בשורת הסטאטוס שלה שההתעסקות הציבורית בקייס של דודו טופז מוגזמת ומעבר לטעם הטוב, ויחד עם זאת צריך להקטין את ההתעסקות של האֶזוֹטֶרִית הזאת לטובת נושאים שנמצאים גבוה יותר באג'נדה הציבורית (או: האג'נדה שנוחה לה); כמובן שבעצם כל מה שהיא כתבה היה "שהמדינה תפסיק להתעסק בדודו טופז ותתחיל להתעסק בשיחרור גלעד שליט!!!." אבל משם אנו מתחילים במסע.
המרוקאי שבתוכי מיד התלהם (המרוקאי בעצם, והילד הקטן שהיה צופה בדודו מספר לגולו בהערצה לפני השינה). והגבתי "לבנת, איך בדיוק בן אדם אחד יותר חשוב מהשני? חיי אדם שווים ואף אחד לא יכול להגיד שגלעד שליט יותר חשוב מדודו טופז. כמה רעש אתם עושים על גלעד שליט. תפסיקו להתפרץ לדלתות פתוחות, תשלחו את המחאה שלכם למי שהיא צריכה להגיע בממשלה". כמובן שמשם כמות הודעות הנאצה שתוקבקו לסטטוס גדלה באופן אקספוננטיאלי עד לפרסום פוסט זה, ואפילו גם הגיע לשיא כאשר איחלו לי מספר אנשים ליפול בשבי אויב. ואילו אני, איחלתי שהוריהם יגז'דרו על קבריהם הטריים במהרה.
ואיך זה שכשכל הבלוגספירה רעשה מהכוס של עדי נוימן, אפילו לא אדם אחד בא והגיב "חברים עזבו אותכם כוּס עכשיו, בואו נחזיר את גלעד שליט!"
תגובות אחרונות