לא מפחדים, אבל גם לא שאננים
אוטו-קונטרה
איכשהו שוב התגלגלתי עם הרדיו לגלי צה"ל כשנסעתי עם אחותי להקפיץ אותה לבסיס באזור הדרום ושמעתי מפי ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ', משפט שסתר את עצמו בצורה כל כך גסה, עד שהייתי מוכרח לגחך. או אז נפלה קרוב אלינו רקטה, והבנתי בדיוק איפה המקום הזה בין שאננות לפחד, קוראים לזה קרית מלאכי.
הכתובת
לקחתי דף A4 ושני טושים, כתבתי בגדול "רע לי!" וציירתי שני פרחים, מתישהו, יגידו שהכתובת היתה על הקיר.
לנצח בויכוח אינטרנטי זה כמו לזכות באולמפיאדה לנכים, אמנם ניצחת, אבל אתה עדיין מוגבל.
פייסבוק
לא יודע איך נכנסתי לסכסוך האינטרנטי הזה בפייסבוּק, האם בשביל לא לריב עם אנשים צריך פשוט לעצור את מוצא מקלדתך? לא להגיד את שעל לבך? לא מקובל עלי לשתוק. מעניין אותי מה אנשים אחרים חושבים על זה, בעיקר אנשים אינטיליגנטים, או לפחות נבונים. האם אתם שומרים את דעתכם לעצמכם רק משום שיהיו כאלו שימהרו וינסו לרמוס אותה? או שמא הדבקות באידאל מקבלת תגבור ככל שיש יותר מתנגדים. מה דעתכם על דעתכם גם כן?
יש ללחוץ על התמונה להגדלה. למי שלא יכול להציג תמונות להלן התמלול:
שרית מתפללת לתשובה של רבן
אני רובם שקרנים מגעילים.
אריאל גביזון מדבר הבן אדם שדיבר עם אלף רבנים.. אל תכליל סתם
אני נראה לי שזכותי להכליל. או שאולי תיכף תגיד לי שאסור?
ירון אלוש דויד אתה אידיוט
אני הבחנה דקה, חבל רק שכושר ההבעה שלך מזכיר כזה של ילד בן חמש עם אספרגר
ירון אלוש זה לא משנה את העובדה שאתה אידיוט
אני אני לוקח בחזרה את מה שאמרתי על כושר ההבחנה שלך.
סתם אידיוט אמרתי לך, תדווח עליו כדי שיסגרו לו את החשבון
אני יכול להיות אפילו יותר מניאק ולתת לו להמשיך לעשות מעצמו צחוק בפומבי.
מין הסתם שכשאתה כותב דבר כזה יבואו הרבה אנשים ויתנפלו עליך. למה בעצם לומר דבר כזה כשאתה יודע שהבן אדם שבא וכתב שהוא מחכה לתשובה, מאמין בזה?
חוץ מזה שאני אוהב להכניס אנשים למצבים של ערעור. הסיבה העיקרית היא שיש לי את חופש הביטוי, שאמנם לא נלחמתי בשבילו בעצמי, אבל אני יודע שהמון דם נשפך בשבילו – אז חבל בעצם לבזבז אותו.
אם אני אסתום, כל מי שאי פעם נלחם בשביל לומר את דבריו, מת לשווא.
כותבים "אבחנה" יא דביל,
אתה רק עושה מעצמך צחוק