אבוטבול

בריזה לחה טיפסה במעלה הרחוב, בדרך אספה את צחנת האמוניה והביוב. שוטפת אותי בעודי מלטף את שיערך ומנסה להסביר לך שאין כזה דבר אהבה, מלטף את שיערך. קטנוע תל-אביבי קורא כתרנגול טרם כפרה כאשר הוא טס מאחורינו, או מעלינו. ואת מתכווצת, במצוקה שקטה, מתעטפת בידי.

ארכיון הבלוג: עם הראש מעל המים אהבה, קצרצר