לא מכיר לקשמי מבאגסו, גם לא הודית
כנראה שהיא לא פה יותר
צר לי:(

בכיף.
תגיד, לקשמי [הישראלית] עדין מריצה חנות אבנים ותכשיטים בבאגסו ?

לצערי, זאת לא הפסקה, ולו בעיקר בגלל העובדה שנגמר לי הכסף לטיול הזה, ואמנם הייתי יכול למשוך עוד חודש וקצת, אבל לא הייתי מסוגל להוסיף עוד כרטיס טיסה.

אני בהחלט מתכנן לחזור

תודה על המחמאה

בסימן טוב ומזלטוב ! לא תהיה הראשון שעושה בטיול 'הפסקה' לכבוד ארוע משפחתי (כולל מקרים של שבוע-שבועיים הזויים בישראל וצ'לו אינדיה). אתה ילד טוב אתה.

קרמבו זה אידאל, כמובן שאני לא מבזבז יותר מדי אנרגיות על ערגה לקרמבו.
למרות שאני מבין לחלוטין את הרעיון של בזבוז אנרגיה על הנחות אשר מציבות את האושר או הרוגע בהתליה לגורם חיצוני אחר, אוכל, שתיה, או סם כלשהו.
לצורך העניין, אני ראיתי את כל הגומפות שהיה צריך בשביל שימאס לי מגומפות, למרות שהיתה אחת שכמעט השתקעתי בה בקיבר.
הייתי מאריך את הטיול ונוסע לפונה (עלה בי רצון כזה אחרי שקראתי את חידת הלוטוס של ניסים אמון.
אבא שלי מתחתן באמצע יולי והבטחתי כבר להגיע לחתונה. אני לחלוטין אחזור לכאן.

למה תרמילאי אינטיליגנטי כמוך יערוג לקרמבו אם כבר רואים את הפיניטו מתקרב ולאחריו כבר יוכל לקנות קרטון שלם של קרמבו?

מצד שני, אם תצא מדראמקוט ותמשיך למקום הזה עם האנשים האלה עם הטוגות הארגמניות האלה שהם לובשים (במקום שאל ומכנסיים צבעוניים עם הרבה כיסים, או במקום בגדים מגוהצים וחולצות כפתורים), אז בוודאי ינסו ליצור עבורך הזדמנות ללמוד ולחוות, שמה שקיים באמת זה הרגע הזה. הרצון הזה לקרמבו וההנחה שהוא יהפוך אותך מאושר זה בזבוז של אנרגיה וביטוי (שכיח) לדפוס (שכיח גם כן) של השתוקקות, של התרחקות מן השלווה, מן האושר, מן האמת. ולכן במקום לתכנן על קרטון של קרמבו בהמשך, מוטב שתשתחרר מהרצון לקרמבו ומן הזיקה בין הקרמבו שכרגע איננו ובין מצב הרוח.

אם אתה ממילא יותר בענין של לתור את עצמך, מאשר לחפש עוד גומפה או נחל בהרים; ואם אתה ממילא יותר בענין של סגירת פינות [ובפרט בינלאומיות]; מאשר לגמור עוד טולה; אז למה שלא תאריך עוד קצת את המסע [תרתי משמע] ותיסע גם לפונה ?

תפסיק לעשות לי פוקים בפייסבוק ותתקשר או שתחזור אחד מהשניים

תכלס חאי.

יאללה יאללה.. מה אתה משחק אותה…

אתה יודע, אחת איטלקיה, אחת גרמניה.
פינות כאלו.