אבוטבול

אני לא טוב בתמצות אז פשוט אשתמש בניסוח של מרג'י

עידית בקשה, ואני מצייתת (אוי הבלונד הצייתן. מה יהיה בסופנו?)

מחפשים אנשים טובים (מה אתכם שם, כל החבורה הירושלמית העליזה? אתם עוד צעירים לא יכוליות שכולכם דוגז לואודד כמו כולנו) שיתנו בית חם לכלבלב.

ולמקרה שאתם, כמו אני לפעמים, מהאלה שמתעצלים ללחוץ על קישורים, אז הרי התיאור מפי המאמצת טובת הלב והרחומה:

הוא שקט ומופנם, נראה עצוב רוב הזמן.

מבצע הרבה מחוות כניעה של כלבים כמו הרכנת ראש והתהפכות על הגב.

אבל כשהוא רוצה תשומת לב הוא יכול להיות תובעני, וכשלא נותנים לו אותה הוא בוכה או נוהם או נובח.

הוא נובח בקול גבוה וצווחני.

הוא משתין ומחרבן בבית.

כשמוציאים אותו, הוא לפעמים חופר בור קטן בגודל של הראש שלו, מכניס לתוכו את הראש כמו בת יענה ונשאר בפוזיציה הזו למשך דקה.

יש לו פרווה נעימה מאוד לליטוף.

הוא מסוגל להסתובב במקום במהירות גדולה מאוד ולמשך זמן רב, בניסיון לתפוס את הזנב של עצמו. בדרך כלל הוא מצליח, ואז הוא נשאר עם הזנב בפה ולועס אותו עד שנמאס לו.

וכשמסתכלים לו בעיניים רוצים לחבק אותו ולהגן עליו מפני העולם.

מי שצריך מידע נוסף, מי שמרגיש מוכן להתחייבות של כמה שנים, שיש לו מספיק סובלנות כדי לחנך את הכלב לעשיית צרכים בחוץ, מי שרוצה חבר לחיים ומוכן לעדכן אותי מדי פעם מה שלומו של החבר לחיים, יותר ממוזמן לכתוב לי: idit10@gmail.com

אם אתם חושבים על מישהו, משהו, כל דבר, כל רעיון שעולה בדעתכם, זה הזמן לפנות.
חוץ מזה – נודה גם לפוסטים בעניין אצל כל מי שיסכים לפרסם. תהיו טובים

כשתהיה תמונה, נצרף לפה אחת. לדעתי זה יגביר אלף את הסיכוי לאימוץ.

-במקרה הכי גרוע, נפתח לו כרטיס בג’יידייט. או שנצרף אותו לשלי-

ארכיון הבלוג: אבוטבלוג - דה פורמר אימוץ, בעלי חיים, כלב