חיוך
14 ינואר, 2007
היא חזרה מהדרום, ישר לתוך ליבי. דיממתי מבפנים כשהיא חייכה. באופן רובוטי הדלקתי סיגריה ורודה נוספת והמשכתי לשחק עם הצ'ופסטיקס שלי, לפחות הסושי היה טעים. אנשים פעלו מסביבי, המלצרית מהמטבח לשולחנות וחלילה למטבח, השומר מדי פעם נדד במחשבתו לעבר מקום שבו הוא מקבל יותר ממינימום, המארחת חייכה חיוך סתמי לעוד זוג שנכנס.
בשולחן לידי ישבו בחור נבוב ובחורה בעלת חיוך פצוע, הם התנשקו, הסתכלתי עליהם וראיתי אותי ואותה, ישבנו שם וגם אנחנו התנשקנו. היא החזיקה לי את היד, ליטפתי אותה קלות. היה לה ריח נפלא. דחפתי עוד רול אחד לפה ולעסתי. כמה סתמי.
להגיב? או שאתה הולך למחוק גם את הבלוג הזה?
הפעם זה נשאר, גם ככה רק את יודעת שזה אני
ואת לא מכירה אותי מספיק בשביל שארגיש לא נעים
אז זה בסדר כנראה, פרוידיאני.
טוב. אז נהניתי. לספר לחברים שלי?
מרג' – מה יש לבלוג הזה ולשלך במשותף?
כלום. למה? אני חייבת משו משותף עם כל בלוג ובלוג?
גם אני יודעת שאתה זה אתה.
נראה תמים החיוך הזה, אבל הוא מרושע.
טוב
אבל עדיין
אתן לא הבחורות שאני חושש מעיניהן
או אחת ספציפית
פוסט נוסף בקרוב מאוד
כתבתי אותו בשיעור מתמטיקה
מישהו יכול להסביר לי איך עושים סכום של סדרות הנדסיות
תודה.
כן, אתה לוקח את הסדרות שלך, רושם אותן יפה ומסודר בזו אחר זו, רושם בין שתיהן סימן +, מדליק ג'וינט, מחכה כמה דקות, מדליק עוד אחד, קופץ לשירותים, חוזר, טוחן חבילה שלמה של פרינגלס ירוק, שותה משהו, ומסתכל עליהן שוב.
נכון שהן התחברו?
יש לזה נוסחה כאילו?
הממ
יש נוסחא
אני לא כל כך הבנתי איך מפעילים אותה
מרג', אולי תעזרי לי!?
כלכלן, סמים זה גול עצמי, או לא?
בשמחה
תבוא, מרג'י תעזור עם השיעורי בית.
(זה די פשוט – איבר ראשון, איבר אחרון, מספר איברים. לא מיסובאך. אבלעברו איזה שלושמאות שנה מאז הפעם האחרונה שלי, כך שנצטרך לרענן ביחד)
ידעתי שאני אוכל לסמוך על הקומונה שלי