אבוטבול

The Fast and the Furious: Tokyo Drift – אין לי מושג איך יתרגמו את זה, אבל את זה אני לא הולך לפספס. הסרט הראשון בסדרה הגיע אלי בתקופה שאהבתי למכוניות גברה על אהבתי לנשים, בזמנו החזקתי פג'ו 106 ראלי שחורה עם המון תקווה ויותר זמן מוסך מזמן נסיעה. הסרט היה עשוי באופן טוב ונתן שילוב טוב של עלילה ואקשן ובייחוד פנטזיה שגרמה לי להמשיך לקוות שיום אחד הראלי תצא מהמוסך.


בפוסט זה יהיו גילויי עלילה (לא ספויילרים מכיוון שנכון לתאריך הכתיבה הסרט עוד לא הוקרן רשמית), אלו יוסתרו על ידי פס שחור אשר יעלם כאשר העכבר יעמוד עליו.

השני היה מחורבן, מחורבן כל כך שאפילו לא אטרח לספר כמה מחורבן 2 מהיר 2 עצבני היה. הוא היה בערך 2 מחורבן.

השלישי מגיע אלינו עכשיו, והחלטתי לכתוב עליו קצת:
המוטו של הסרט השלישי הוא, Speed needs no translation, או בתרגום מהיר לעברית "מהירות זאת שפה גלובאלית" . העלילה מספרת על שון בוסוול אשר תמיד היה בחור מבודד ולא חברתי אשר קשרו היחידי לחברה היה מרוצי הרחוב.

לא מיותר לציין שגם בסרט הזה העלילה סובבת אחר עניין משפטי, כאן עומד בוסוול בפני דילמה, מפאת עסקיו הבלתי חוקיים במרוצי מכוניות הרשויות דוחפות אותו לעזוב את העיר שלו והמקום היחידי שיש לו להגיע אליו זאת דירתו של דודו (יש הטעונים שזה אביו בעצם) באזור זול מאוד של טוקיו. כמובן ששון החתיך בוחר באפשרות הקלה (השניה, למתקשים ביניכם), ותוך מספר דקות (בסרט, דה) הוא מוצא את עצמו בטוקיו.

חובבי המכוניות המושבעים שבנינו יודעים שטוקיו, ארץ המשפרים, כבר לא מסתפקת בסתם מרוצים ושם נוהגים בתרבות הדוושה-לרצפה והמסלול עובר כשלרוב המכונית אינה ישרה על פניו אלה מחליקה (Drift) על פני הסיבובים והיישורות. בוסוול מגלה במהרה את אמנות הדריפט ויוצא להתחרות. בשביל לסבך קצת את העלילה, הוא מתחרה ללא ידיעתו עם הDK (דריפט קינג) אשר קשור קשר עם המאפיה היפנית – היאקוזה (לא רק סושי, הא?) משם הדרך רק מסתבכת…

נשמע מעניין, אני מקווה שכשיצא לי לראות את הסרט אני לא אצטרך לכתוב פוסט חדש בו אני מתנצל על ההתלהבות הראשונית ואוסיף שהוא מחורבן, מה שכן אני יכול להבטיח לכם, וזאת הסיבה הראשונה שהחלטתי להרחיב על הסרט מלכתחילה, סאונד טראק מצויין.
מבין רשימת האמנים המבצעים הצלחתי לזהות רק את N.E.R.D וATR אבל בשמיעה ראשונה, שניה, שלישית ורביעית הבנתי שהפוטנציאל בכל השירים גדול ומגוון.
לחובבי ההיפ-הופ האינטילגנטי והמטומטם, תוכלו למצוע באלבום שילוב של היפ-הופ בשפות שונות כגון ספרדית ויפאנית. חובבי הJPOP גם הם ימצאו מן הנחת באלבום יען כי אלמנטים שונים הוזרקו בחלק מהשירים, רוב השירים שם, אגב, לא יתביישו לשמש כשיר רקע בתוכנית המצויינת INITIAL D, תוכנית האנימה שהפשיטה את אומנות הדריפט והביא אותה לציבור הצופים כמו שרק ילד יפאני מתבגר יכול להבין. מי שלא ראה, קבלו דיר באלק.

ברגע שנופלת בידכם ההזדמנות להוריד או לקנות את האלבום אתם מוזמנים לעשות זאת, אם אתם אוהבים מוזיקה שגורמת לישבן שלכם לזוז בלי שתצטרכו להתאמץ יותר מדי, הדיסק הזה בשבילכם.

ולפינוק אחרון: הטריילר הרשמי של מהיר ועצבני 3 גלישה מטוקיו(באמת מעניין איך לעזאזל יתרגמו את זה)

ארכיון הבלוג: אבוטבלוג - דה פורמר טוקיו דריפט, מהיר ועצבני, מוסיקה, פס קול, קולנוע