כפר צַ'לל
יום שישי, 2 במאי, 2008היום יצאנו לטרק של חצי יום לכפר שבמרחק עשרים דקות הליכה במעלה ההר מקאסול, כפר צ'אלל (Chhalal). בדרך היה בית ספר שממומן על ידי הצבא ובו עשרות ילדים הודים חמודים שהסכימו להצטלם בכיף, ואפילו כמה שהתעקשו לקבל שוקולד (לא היה לי, וגם לא הייתי נותן להם, משום מה אני לא חושב שהם מצחצחים שיניים יותר מדי)
כל הדרך כמעט עד לכפר ליווה אותנו נהר "פרוואטי" ותאמינו לי, אין כמו ללכת בתוך רעש לבן של מים שוצפים. זה כמו לטייל בגן עדן. מקומי אחד חרש את האדמה שלו בעזרת שור חזק, ומספר ילדים השתרכו אחרינו וביקשו שנצלם אותם. כשהגענו ישבנו לסודה-לימון, שחקנו משחקי קלפים (למדתי כל כך הרבה משחקים חדשים בהודו) ורוצח. שזה בכלל משחק שמתאים לאזור הזה עם כל העלמויות של אנשים כאן, ואז ירדנו בחזרה.
מחר אולי אלך לבקר במניקרה.
שבת שלום מאדר-פאקרז.