אבוטבול

כל סוף שבוע שמגיע אני מתמלא במחשבות על העתיד, זה לא קורה לי כל חודש או כל שנה, רק בסוף השבוע אני מתחיל להריץ במוחי אלפי מחשבות בהילוך סרק, מנסה להחליט מה הכיוון הכללי של החיים ומגיע למסקנה היחידה שבעצם אין לי מה לעשות עם החיים, אני חייל עלוב.

אתמול בערב הרבה אחרי שחזרתי מהבסיס, התקלחתי ונסעתי לבועז ניסינו לתקן מחשבים ישנים שלו וגיליתי שאני גיק-בלאי, לא הצלחנו להשמיש אפילו גרוטאה אחת. אבל מה שכן היה סשן די פורה של הקלטת מוזיקה, אחרי הרבה מלחמה עם הגיטרה ועם הווקאלים שלי בועז הצליח להרכיב טיוטא ראשונית למה שנקרא לבנתיים שיר המדבר. אני מקווה שיזדמן לי לשבת איתו על המשך בקרוב, אני נהנה מאוד לעבוד עם בועז הוא תמיד משרה הרגשה רגועה וכיפית, לא כמו אנשים אחרים שמעיקים על הנפש. אחרי זה יצאנו לחגוג לדוד ארינזון את היומולדת בדיקסי, היה מוי כיף! הגיעו למפגש החגיגי לאו דווקא בסדר הזה; אני, בועז, נטע וחבר שלה יונתן, שקי, סימון אריק ואחרונים חביבים הפששים ורד ודוד. היה מגניב וכולם צחקו והשמינו נטע קצת התעצבנה על הפלאשים שרצו מסביב לשולחן אבל זה די מתקבל על הדעת, הם עיצבנו. אחרי זה תום התעקש שנלך לסנוקר ואני לא יכלתי להתאפק אז הלכנו הביתה ואני ישנתי עד 13:00 בצהריים כשהעירו אותי, לא זוכר מי בדיוק.

יותר מאוחר כנראה בורלא יגיע למודיעין, ואז נלך לבית של מיכל, בתקווה שתום יתקלח. להתראות לבנתיים. ולא, אל תזכירו לי שיש עוד שבוע של צבא, בבקשה אל!

[טרום תקופת השמנים]

ארכיון הבלוג: אבוטבלוג - דה פורמר אישי, השמנים, מוסיקה, צבא