מיכה, תחזור
סמי ב. על הכרות קצרה ארוכת שנים, על שיחות מרתקות ואלכוהול שזרם כמו מים. על חוסר ההתפשרות שלך באהבתך לבית"ר ולחבריך. תודה, נפגש בסיבוב הבא.
מיכה ש. צר לי על שנאלצת לעזוב אותנו בטרם את, מי יתן ואת כתבי עתך ישננו עצי הסנטראל פארק לנצח. שלא נשכח.
מיכה בן-מאיר, אוהד בית"ר ללא פשרות, חבר לעט ולמשקה, אשר כל הופעה שלו על במה היתה מקרבת את המשיח בעוד צעד אחד גדול, עזב אותנו ביום שישי בסנטרל פארק, יהי זכרו ברוך.
חברים, תזכרו שהחיים הם מתנה יקרה, גם כשנראה שכבר אין טעם לכלום.
סמי בורקס מת, או לפחות השתתק זמנית
(מתוך דף היוצר של מיכה)
הלויתו תתקים מחר, יום שני 19.5, בבית העלמין בקיבוץ עינת בשעה 16:00
תגים: מוות, מיכה בן-מאיר, מיכה שווארץ, סמי בורקס, עצב
18 במאי, 2008 בשעה 16:44
יהי זכרו ברוך.
למה הוא התאבד?!?!?
18 במאי, 2008 בשעה 17:04
אין לי מושג אחי
זה פשוט שוק גם בשבילי
חבל
הוא היה כזה בן אדם מצחיק
18 במאי, 2008 בשעה 17:47
איך בכלל גילית מהודו שהוא נפטר? שלא נדע… מסכן.. נראה אדם חמוד
20 במאי, 2008 בשעה 15:27
תמונות מהודו
מתי תשקיע כמה רופי ותעלה גלריה של תמונות מהודו?
זוהי מצווה לחלוק עם הסניורים מראות עדכניים.
20 במאי, 2008 בשעה 16:40
אני מצלם בסטילס פילם
כשאני אגיע לארץ אעביר לפורמט דיגיטאלי ואשתדל לאסוף את כל התמונות שצולמתי בהם לגלריה כאן באבוטבול קום.
1 ביוני, 2008 בשעה 22:37
K so since the day you told me this happened, I think about him all the time. Even though I only met him a few times for some reason he comes to mind a lot.
How fucked up is that?
May he rest in peace