יוני 21
על החוויות, השיעורים, הכאפות והקטעים שעברו עלי בהודו. אומרים שמילה שווה אלף מילים, אבל כמה תמונות, מילים, סרטים ומזכרות צריך בשביל להשתוות להתנסות. כמה זה שונה לקרוא על מקום אחר מאשר להגיע למקום הזה ולהתחיל לכתוב בעצמך את הרשמים.
אתמול הסתכלתי ביומן וראיתי שנשארו לי קצת יותר משבועיים, לא תיארתי לעצמי שאני אתבאס כל כך לעזוב את הודו. אני מתגעגע למשפחה ולחברים שלי געגועים שאי אפשר לתאר במילים, אבל חמישה עשר שבועות מהחיים שלי אני אנצור קרוב לליבי לנצח, מכיוון שאין זה סיכום, הרי הטיול עוד לא נגמר. רק רציתי לעדכן שהכל בסדר ושיותר מתמיד אני מרגיש אסיר תודה על כל הדברים היפים שיש לי בחיים. תודה לכל מי שקורא ואכפת לו, למי שבטעות הגיע ונתפס ולכל מי שלא בטוח אם מגיעה לו תודה, תהיו בטוחים בכך.
אנחנו יצירות מופת של עצמנו, שווה.
יוני 22nd, 2008 at 22:08
אחי, נדפקת. אוהב אותך.
יוני 24th, 2008 at 8:22
מצטער, חבר, קרוב לוודאי שכשתחזור תתגעגע להודו יותר.
אגב, ברשימת הציוד, שכחת פנס. או שזה היה בכוונה, כדי שתמצא בהודו את ההארה.
יוני 24th, 2008 at 10:24
כנראה ששכחתי, אני אוסיף מיד, הפנס ראש הציל אותי אינספור פעמים. תודה.
לגבי הגעגועים, אין לי ספק שאחזור להודו, אם לא בשנה הבאה אז בשנה שאחריה, אבל כבר יש לי חלומות על כך שאני חוזר הביתה ורוצה לחזור להודו
נקווה שתהיה נחיתה רכה
יוני 24th, 2008 at 10:35
אתה מרגש אותי
יוני 25th, 2008 at 17:23
אח…איזה כייף לך….תהנה מה"לפני הסוף"! וכנראה שתעכל דברים, רק כמה ימים/ חודשים כשתחזור
יוני 25th, 2008 at 18:15
תודה בורלא
ולימור, אני לא רוצה לחשוב אפילו על כל מה שאני צריך לעכל…
שמח, בטוח יהיה.
יוני 25th, 2008 at 20:45
אחי לגלישה משופרת תוריד firefox… חבל לך על האף
למה אתה אומר לכולם תודה ומגיב ולי שאני אומר לך שאני אוהב אותך אתה לא אומר גם!??!?!?!? 
יוני 25th, 2008 at 22:05
אבוטבול,
הרוס עליך!
יוני 26th, 2008 at 8:51
אילוז, אתה יודע שאתה אח בדם
דביר, חטוב שכמוך, איך הגעת לפה?
חולה עליך!
יוני 30th, 2008 at 9:07
חלמתי שאני בהודו
יוני 30th, 2008 at 11:00
גם אני, וגם חלמתי שאני בארץ. אני עוד לא יודע איזה מהחלומות היה נכון.
יוני 30th, 2008 at 15:41
אתה מליץ עליי?
יוני 30th, 2008 at 17:57
בורלא, מליץ זאת מילה אסורה.
יוני 30th, 2008 at 19:52
אני לא מליץ,
בחודש הראשון שהייתי בהודו, חלמתי שאני מתעורר בבית, בחודש השני לא חלמתי על הודו בכלל, חלמתי על דברים שקרו לי בעבר, בחודש השלישי חלמתי על העתיד בעיקר, והחודש אני רק חולם שוב שאני מתעורר בבית, אבל הפעם החלומות מלווים בתחושה של אכזבה, מאכזב לעזוב בית שני, חברים חדשים שמרגישים מאוד ישנים, ואת עצמי של הודו, שמעניין אותי אם זה יהיה תקף גם בארץ.
סליחה על הבלאגן
יוני 30th, 2008 at 22:25
סליחה על המליץ ותודה על על הבלגאן
שמחתי לשמוע על החלומות שלך
יולי 1st, 2008 at 9:39
נו, אז מה חדש?
יולי 1st, 2008 at 11:43
אחיייי חלמתי שחזרת ולא התייחסת אליי ואמרת לי שזהו, יש לך חברים חדשים ושאתה כבר לא מרגיש שאתה אותו בן אדם וכו.. קיצר… חלום באסה כזה
יולי 1st, 2008 at 11:43
דרך אגב, לאור התגובות שלי בפוסט הזה אני מבקש להבהיר שיש לי חברה
יולי 1st, 2008 at 12:16
אילוז, לא משנה כמה בן אדם חדש אני יכול להיות, אתה יודע בדיוק מה יש מתחת למנוע ולא יעזור כלום
שאנטו, הלוואי והייתי יכול לעצור את הזמן, או להריץ אותו קצת אחורה. אין חדש, היום בערב יש לי אוטובוס וולוו לדלהי, שם שבוע ואז צ'לו מומביי -> ישראל
יולי 1st, 2008 at 12:41
אחי אני יודע… סתם חלום, חוץ מזה… אם השתנת יותר מידי שם, אתה יודע טוב מאוד מה יקרה לך, נוגרה לאוזן ממני ואתה חוזר למציאות. דרך אגב, באיזה תאריך אתה חוזר… אני עוד מעט עובר לבת ים!
יולי 1st, 2008 at 12:55
החיים שלך דבש תאמין לי
בכל אופן, אני חוזר ב8/7 בבוקר. הטיסה שלי יוצאת ממומביי ב7/7 בשמונה בערב.
יולי 1st, 2008 at 13:15
למה חיים דבש אחי?
יולי 1st, 2008 at 14:16
מנהל את הבלוג המוביל לצילום בארץ
עובר לגור בבת ים ליד הים
קונה אופניים לטיולים על הירח
ושואל מה חיים דבש?
החיים שלך דבש אחי
תודה בזה ותגיד תודה