קוּקי? וואלה.
לפעמים, כדאי להזהר עם הדברים שאוכלים בהודו. אולי ספיישל זה לא רק סוג של מונית, ואולי בעצם זה כן סוג של מונית, אבל זה יקח אותכם ליעד אחר לגמרי ממה שהתכוונתם אליו.
(מוקדש לל. באהבה, שלא תדעי יותר סרטים רעים
)
תגים: ג'אראס, הודו, מזרח, סמים, סמים קלים, ספיישל קוקי, צ'אראס
הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 6 במאי, 2008 בשעה 16:12 תחת הקטגוריות המסע למזרח. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות.
אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.
7 במאי, 2008 בשעה 6:40
ההממממ, מחשיד משהו
אכלת מונית דוד?
או שאתה מדבר על מישהי אחרת שאכלה סרט (ע"ע ל. )?
8 במאי, 2008 בשעה 15:35
ככה אתה מכיר אותי?
אני אולי אחד האנשים הכי סחים בהודו
יש פה אפילו איזה באבא שכל פעם שהוא עובר לידי הוא זורק בעברית במבטא הודי "סחי בלטה"
יהיה טוב יא רוחי
9 במאי, 2008 בשעה 5:29
מגניב
אם כך אני מאחל לגברת שלא תאכל סרטים קשים….
אמן
18 ביוני, 2008 בשעה 22:48
סחי בלטה ! זה באמת יוצא דופן… אני גאה בך שעוד לא התאהבת באיזה סאדו
וצ'ילמת איתו עד כלות.
ההתערבות מחזיקה אותך או שזה האופי המדהים? ?!
19 ביוני, 2008 בשעה 9:18
אין ספק שההגדרה סחי בלטה הלכה לאיבוד איפהשהו בדרך מהודו לישראל.