התעוררתי ב14:00 עם הרגשה מאוד רעה, כנראה שנרדמתי מיד אחרי שכתבתי את הרשומה האחרונה. מיד קמתי, שטפתי פנים, תליתי את חגורת הכסף ויצאתי לראות מה אני מפספס. פתאום לקסמן ג'ולה נראתה שונה לגמרי מאיך שראיתי אותה בבוקר, הרחובות היו שוקקים ואזור הגשר ליד הפסל הגדול המה והזכיר לי את ששכחתי לרגע, אני לא התייר היחיד פה. אפילו ההודים באים לתור את הג'ולות בהודו בגלל שהם מהווים נוף כל כך יפה ונקודת תצפית מדהימה על הגנגס.
הלכתי את לקסמן ג'ולה לאורכה ואפילו ירדתי לנהר הגנגס, עוד לא התרחצתי בו, אבל נראה לי די הגיוני שאני עוד אבקר במימיו בזמן הקרוב. כשהתחלתי להשתעמם, פגשתי את מרדכי, הוא היה בדרך להכין מיץ ענבים בשביל הקידוש בערב. הצטרפתי אליו ועזרתי לו להכין תירוש במטחנה של איזה הודי בשוּק. פתאום הצטרפה נערה חמודה, היא הציגה את עצמה בשם שירה, אבל התעקשה לדבר באנגלית (מצויינת), כששאלתי לפשר הדבר, היא הסבירה שהיא קנדית יהודיה והיא יודעת עברת שוטפת, אבל מעדיפה לדבר באנגלית. קצת הזכיר לי את בת דודה שלי.
שירה אמרה שתכין סלט וגם תנסה לגרור את קייסי, חבר שלה, לקבלת השבת. הבטן שלו, לא כל כך בסדר בשבוע האחרון. פגשנו בדרך עוד כמה בנות שהבטיחו להכין קוסקוס ואת אמיתי שאמר שאולי יבוא (ובסוף לא בא) ובינתיים ניסה לשכנע אותי לקנות אופנוע ולטייל איתו (בסוף הוא בעצמו לא קנה אופנוע). אני ומרדכי נפרדנו, הוא הלך לדבר עם הארץ ואני הלכתי להתקלח את המקלחת החמה שרציתי כל כך.
את קבלת השבת לא יצליחו מילים לתאר, אז אסכם בכך שהיה רוחני ומטריף חושים. היה טעים וגם פגשתי עוד מלא חבר'ה ישראלים. ביניהם, עמית ואחותו רויטל, שהציעו לי לבוא איתם מחר לסדנה של GREAT FREEDOM ואנה בננה ואליאור, שתי בחורות מקסימום שאיתן המשכתי אחר כך לקפה פרידום. בית קפה/מסעדה מגניבה מתחת לגסט האוס שלי. רויטל ועמית הלכו לישון. אני גם הולך לישון עכשיו בתקווה שאתעורר מחר לפגוש אותם.
תגובות אחרונות