חומר מקומי

מיומנו של תרמילאי בהודו:

בום שנקר יומן, אני מקווה שעבר עליך יום בולהנאט. היום אורן חזר מפרוואטי, הוא הביא ארבעים טולות הגמור הזה, הוא מוכר אותן כאן בכפר ב1000 רופי, עושה יופי של 600 פר טולה. זוכר את המסיבה שביטלו לנו במדבר? בכל אופן היא היתה אתמול בלילה, היה חשמל. תמר עלתה על אם די וליטפה את כולם והקבוצה שעם קובי רקדו כאילו פוצצו אותם באסיד, לך תדע. נדבר בקרוב יומן. שיהיה לך יום חריף.

החיים בכפר הם החיים הטובים. היום הגיעה קבוצה של בשר טרי, ואחת מהן אפילו הביאה סטוק של פרלמנט מהדיוטי פרי. כמובן שהדינוזאורים גמרו לה כבר יותר מקופסא. כשאתה בהודו מספיק זמן, אתה מתחיל להתגעגע לדברים הקטנים שאתה יכול להשיג בארץ בהינד עפעף. במבה, לדוגמא, שאמנם אפשר לקנות באולד קאסול בג'ירף אבל אתה לפעמים קצת מתבאס לשלם 100 רופי על במבה שהמרחק ממנה לבמבה בארץ הוא בדיוק המרחק שלך מהודו לארץ. או נגיד קרמבו. אילו היה לי קרמבו עכשיו, הייתי תרמילאי מאושר.

מתגעגע ואוהב.

תגים: , , ,

13 תגובות לפוסט "חומר מקומי"

  1. מאת ליאור אילוז:

    יוווווו אחי אתה חופר… סתום ת'פה ותחזור כבר, כמה אפשר להתגעגע אלייך!?!?!?! :)

  2. מאת דוד אבוטבול:

    אחי אני בדרך, רק צריך לסגור כמה פינות :D :roll:

  3. מאת ליאור אילוז:

    איזה פינות?

  4. מאת דוד אבוטבול:

    אתה יודע, אחת איטלקיה, אחת גרמניה.
    פינות כאלו.

  5. מאת ליאור אילוז:

    יאללה יאללה.. מה אתה משחק אותה… :)

  6. מאת דוד אבוטבול:

    תכלס חאי. :D

  7. מאת ליאור אילוז:

    תפסיק לעשות לי פוקים בפייסבוק ותתקשר או שתחזור אחד מהשניים :)

  8. מאת ShantuBaba:

    למה תרמילאי אינטיליגנטי כמוך יערוג לקרמבו אם כבר רואים את הפיניטו מתקרב ולאחריו כבר יוכל לקנות קרטון שלם של קרמבו?

    מצד שני, אם תצא מדראמקוט ותמשיך למקום הזה עם האנשים האלה עם הטוגות הארגמניות האלה שהם לובשים (במקום שאל ומכנסיים צבעוניים עם הרבה כיסים, או במקום בגדים מגוהצים וחולצות כפתורים), אז בוודאי ינסו ליצור עבורך הזדמנות ללמוד ולחוות, שמה שקיים באמת זה הרגע הזה. הרצון הזה לקרמבו וההנחה שהוא יהפוך אותך מאושר זה בזבוז של אנרגיה וביטוי (שכיח) לדפוס (שכיח גם כן) של השתוקקות, של התרחקות מן השלווה, מן האושר, מן האמת. ולכן במקום לתכנן על קרטון של קרמבו בהמשך, מוטב שתשתחרר מהרצון לקרמבו ומן הזיקה בין הקרמבו שכרגע איננו ובין מצב הרוח.

    אם אתה ממילא יותר בענין של לתור את עצמך, מאשר לחפש עוד גומפה או נחל בהרים; ואם אתה ממילא יותר בענין של סגירת פינות [ובפרט בינלאומיות]; מאשר לגמור עוד טולה; אז למה שלא תאריך עוד קצת את המסע [תרתי משמע] ותיסע גם לפונה ?

  9. מאת דוד אבוטבול:

    קרמבו זה אידאל, כמובן שאני לא מבזבז יותר מדי אנרגיות על ערגה לקרמבו.
    למרות שאני מבין לחלוטין את הרעיון של בזבוז אנרגיה על הנחות אשר מציבות את האושר או הרוגע בהתליה לגורם חיצוני אחר, אוכל, שתיה, או סם כלשהו.
    לצורך העניין, אני ראיתי את כל הגומפות שהיה צריך בשביל שימאס לי מגומפות, למרות שהיתה אחת שכמעט השתקעתי בה בקיבר.
    הייתי מאריך את הטיול ונוסע לפונה (עלה בי רצון כזה אחרי שקראתי את חידת הלוטוס של ניסים אמון.
    אבא שלי מתחתן באמצע יולי והבטחתי כבר להגיע לחתונה. אני לחלוטין אחזור לכאן.

  10. מאת ShantuBaba:

    בסימן טוב ומזלטוב ! לא תהיה הראשון שעושה בטיול 'הפסקה' לכבוד ארוע משפחתי (כולל מקרים של שבוע-שבועיים הזויים בישראל וצ'לו אינדיה). אתה ילד טוב אתה.

  11. מאת דוד אבוטבול:

    לצערי, זאת לא הפסקה, ולו בעיקר בגלל העובדה שנגמר לי הכסף לטיול הזה, ואמנם הייתי יכול למשוך עוד חודש וקצת, אבל לא הייתי מסוגל להוסיף עוד כרטיס טיסה.

    אני בהחלט מתכנן לחזור :smile:

    תודה על המחמאה :D

  12. מאת ShantuBaba:

    בכיף.
    תגיד, לקשמי [הישראלית] עדין מריצה חנות אבנים ותכשיטים בבאגסו ?

  13. מאת דוד אבוטבול:

    לא מכיר לקשמי מבאגסו, גם לא הודית
    כנראה שהיא לא פה יותר
    צר לי:(

לכתוב תגובה