דוד אבוטבול

הלך לי כל כך טוב, כל מה שרציתי שיקרה, קרה. הייתי די שמח על כך שסוף סוף בחיים שלי העינינים הולכים כמו שצריך והדברים זורמים בכיוון הכללי שהייתי רוצה שיזרמו בו, תום צלצל אז התעוררתי.הגעתי בשש בבוקר הביתה, אני לא מבין מה דחוף לאנשים להתקשר בבוקר צהריים המוקדמים? מה, אני הולך למות בערב? התקשרו אלי לבדוק אם אני מוכר את הרכב, פיג'ו 106 ראלי, שנת 96, זאת הבובה שלי, האהבה שלי, החור בכיס שלי. אני לא מוכר אותה. ביום שבת יש מפגש של מועדון פי.אס.איי הלא הוא מועדון פיג'ו סיטרואן ספורט ישראל, אני אסע עם בורלא כנראה, למפגש אמורים להגיע נציגים של פי'גו סיטרואן ישראל ואנחנו עומדים לחגוג את הפיכת המועדון לעמותה. שזה דבר די גדול בשביל מועדון חובבי רכב, בין הראשונים בארץ.

תיכף בורלא יתעורר ואז נלך לאכול משהו, בערב אמור להיות לי דייט שאני קצת חושש ממנו כי אני לא שלם עם עצמי בקשר למשהו, אני כמובן אעדכן עוד פעם בזמן הקרוב אבל בנתיים. שמרו על עצמכם.