דצמ' 15
עכשיו אני אצל בועז, היינו בסאני, אני ובורלא, בורלא הוא חבר טוב שלי. הוא הגיע מזכרון בשביל לבקר אותי ובשביל לנצל את האירוח שלי בבית. בסאני היה די גרוע הברמן גיא היה לא נחמד בכלל, כל הזמן הוא התחיל עם לקוחות שלו (נקבות כמובן) אפילו שהן היו מכוערות אש, או לפחות כך אני ובורלא חשבנו. אמא שלו, חנה, היתה ממש כלבה ולא אמרה שלום אפילו, והאח המסטול שלו היה אנטיפאט משהו משהו. בושית (בחורה חמודה מהבמה) הצטרפה והביאה איתה שכן שלה, שלטענתה לא מזיין אותה, היא בכלל טוענת שהיא לא קיבלה בולבול קרוב לחודש משום שחבר שלה בסין עכשיו, מזיין סיניות קטנות. צחקנו עליה שהוא בטח יחזור עם אישה וילד. אני חולה על סיניות. אחר כך רות התקשרה וביקשה שנגיע להרצליה, הגענו, היה פקק די רציני באיילון, קרוב לקק"ל בגלל עבודות בכביש. אני ובורלא התרעמנו על הדבר.
לאחר כבוד הגענו להרצליה פגשנו את רות שלמראית עין הייתה די בסדר אך ניכר בנשימתהש שתתה די הרבה אלכוהול, חיכינו איתה טיפה בניין ביצ' (מלשון 9 זונה) ואחרי זמן לא רב דיברנו עם צחי לנקרי ומיכל גרוסברג שהזמינו אותנו לאכול איפהשהו בתל אביב, לי ולרות לא היה כסף אז סירבנו בנימוס רב. פתאום משום מקום בועז התקשר וסיפר שהוא בדרך חזרה להרצליה מהמופע שמיכל הפיקה. עכשיו אנחנו אצל בועז, אין סוכר אז אני שותה קפה עם סוכרזית. אני אוכל לך את הראש.
אמא אני אוהב אותך.
תגובות אחרונות