כואבת לי הרגל, מקודם טיפסתי על איזה כסא מתוקף תפקידי כאוסף לשוניות של פחיות דיאט קולה בתקווה שיום מן הימים אני אזכה בטיול לברזיל, נו-צ'אנס אבל לפחות יש לי תקווה.
כמו כן לפני שעה קלה הודיעו לי שנבחרתי להיות בן 5 חברה שיהיו דגלנים בטקס יום העצמאות המרכזי, אני מוחמא מאוד, אבל נראה לי שאוציא מזה פטור. אין מצב שאני אעמוד בלחץ הנפשי והפיזי של לדגל במשך חודש וחצי בשביל שעה של טקס שמשודר בכל רחבי הארץ ובמקומות נבחרים בעולם. מצד שני, אולי זה יהיה טוב לדיאטה שלי, להתרחק קצת מהמסגרת של גלי צה"ל ויציאות כל יום כי ברגע שאני מגיע לשם אני אהיה במסגרת של בסיס סגור באחסניה בירושלים. אני חושש ומתרגש מקווה ויודע שאעשה לבסוף את הבחירה הנכונה. כולם הלכו עכשיו הביתה ונשארתי במשרד לבד, המפקדת שלי ביקשה שאסיים עוד כמה דברים אבל הכאבים בברך באמת ובתמים מפריעים לי להתרכז, מזל שהגעתי היום עם רכב, אני לא יודע איך הייתי עובר את זה בלי. אמרתי לרס"ר שלא יעשה לי שמירות או משמרות בראשון לפברואר בגלל שיש לי אירוע, ערב במה כמובן, שאני הולך להנחות. אני מקווה שכל מי שיוכל יגיע.
בכל אופן, אני אלך להתעסק בקורקי עכשיו. נדבר יותר מאוחר, צ'ירס.
תגובות אחרונות