חזרתי מהבסיס די מוקדם היום, הייתי צריך לאסוף משאפים מהחר"פ (לא עשיתי) וגם בורלא היה אצלי עד הצהריים אז לא הרגשתי נעים להשאיר אותו ככה לבד. אחרי שהוא הלך, ביקרתי במיטה שלי (שלא ראיתי מהבוקר) וישנתי כמו סוס למשך שלוש שעות. היה כיף ומרענן. יותר מאוחר הלכתי עם רותה וסיוון המאמנת כושר לסוטרא. היה די בסדר, למרות שאני שונא את הסוטרה.
חוות דעת על הסוטרא: מקום עם סגנון של שנות האלפיים המוקדמות, ספק מחצלות ספק שטיחים על הרצפה, המון כריות ומשענת גב לא נוחה, נרגילות עם טעם של חלודה ושתיה סבירה מינוס, על טיב המטבח, לא אוכל להעיד כי הוא היה סגור כבר. אופי האנשים כאופי המקום, לא מפותחים. על הקירות העתקות וצילומים, מתוך ספרי הקמאסוטרא, אפילו לא מזכיר רפליקה באיכות. המלצרית ניצן היתה די מפגרת ולא ידעה להגיד לנו שזיתים עולים 4 שקל כשהזמנו, בושה, בארבעה שקלים הייתי קונה קילו אצל סבא שלי בשוק. המוזיקה חביבה למדי ונעה מרוק אלטרנטיבי ללהיטי אולדיז לגיל הרך.
אני הזמנתי תה צ'אי שהיה מתוק מאוד אבל חסר כל טעם או סמיכות, רותה הזמינה מילקשייק ריבת חלב שהיה כמו גלידה שנמסה ונמהלה במים, וסיוון אכלה לה גלידה שלא טעמתי, אז נניח שהייתה מצויינת. בכל אופן הערב היה די פורה אינטלקטואלית, היו ריכולים מכל מני סוגים ועל כל מני אנשים (כן, גם עליך) סיוון יעצה לי איך להתחיל להרזות (לבקשתי) ורות כמובן תמכה מהצד. הנסיעה הביתה היתה אחת המהנות מזה זמן רב. קיבלתי בה המון תוספת לאגו הפצוע שלי. עכשיו כבר די מאוחר בבוקר, אני מתחנן להוציא איזה גימל אחד במרפאה בבוקר, נראה אם יעבוד לי. מקווה שילך לי טוב עם הדיאטה, מבטיח לעדכן.
תגובות אחרונות