ינו' 19
אחת יושבת רחוק, כבר לא תל אביבית, אך בעצם גם מעולם לא הייתה. יושבת עם תפוח גדול ביד ובוהה בצבי מים הנעים מצד לצד בתוך אקווריום שאינו
מטפורי בכלל, בכלל. מנסה לדמיין מה הם חושבים, איך הם מרגישים, מה הם רואים, למה הם מקשיבים כשהמים מפכפכים, האם הם בכלל מודעים? הצבים מנסים לספר לה סיפור, אך היא ממשיכה בשלה.
'את חיה בעולם כה קטן ואינטימי, הבחור שמבעד לדלת, לא תביני. אז קומי ממושבך ילדה, את, יפה. נשקי לו בלחי מיד.' והצבים מזמרים סובבים הם ברוגז, מדוע איננה פוקחת אוזניה, הבחורה היפה משתעשעת קִמְעָה במחשבה אשר צביה הם אלו שיביאו נחמה. היא שרה לה שיר ונשכבת לישון מכבה את האור, מקווה.
ינואר 20th, 2007 at 15:41
אני מתחילה להיות מודאגת. מתי הבחינה בכימיה אמרת?
בכלאופן בהצלחה מוןאמי. תראה להם מאיפה משתין הצב.
ינואר 20th, 2007 at 19:54
הבחינה מחר
הרגע חזרתי מאשדוד
למדתי עם עידן ונטלי, שני האנשים הכי מקסימים שאני לומד איתם.
עכשיו אני צריך לסיים לתקן איזה מחשב בשביל אחד הלקוחות ויותר מאוחר אני כבר יוצא לירושלים (מקווה שאספיק אוטובוס של היום)
התחילה סופה ממש חזקה בשעה האחרונה! נהדר.
ינואר 21st, 2007 at 17:12
זה יפה
ינואר 21st, 2007 at 18:26
תודה חבר, גם אתה.
ינואר 21st, 2007 at 18:30
היו לי צבים פעם, אבל הם לא סיפרו לי כלום.
פוסט יפה מאוד.
ינואר 21st, 2007 at 18:52
אולי לא הקשבת?