דוד אבוטבול

והילד הזה ניהיליסט (קיומי)

לא פעם הטרידה אותי המחשבה בצעירותי,
בדרך כלל בעודי חוזר ממחבוא התבודדותי.

האם שונה אני מחבריי, בני האדם
בכך שאיני מוטרד מענייני דיומא, ככולם.

מדוע זה נחשב כחטא בל יזוכה
שהילד מאמין, שזה כבר לא כל כך משנה

הכל בעצם כתוב באותיות קידוש לבנה
האדישות דרכה כאן קבע. דרך אנוש, נעלמה.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: אוטוביוגרפיה, ניהליזם, שירה