דוד אבוטבול

בדרך לא ידועה, פגשתי אותו
נראה הוא די בודד, והלך לבדו
עצרתי מרכבתי, וצעקתי 'בוא איתי'
ומאז היה לי רע, ואחי.

בידחנו וסיפרנו כל סיפור וחוויה
החזקנו ידיים וחיבקנו בגבורה
בדרך לא ידועה, אספנו אני ואחי
עוד את אלו הבודדים, בדרכים

ערב אדום אחד כסלוי ומוצל בספק
נשק לי אחי במצחי ואמר מסתלק
שאלתי על פשר מרות הדבר
אחי דאז הזיל דמעה ולא חזר.

בידחנו וסיפרנו כל סיפור וחוויה
החזקנו ידיים וחיבקנו בגבורה
בדרך לא ידועה, אספנו אני ואחי
עוד את אלו הבודדים, בדרכים

מבדח בעצבות ומספר על עזיבה
מלטף בדמעה עכורה יד בודדה
דרך לא ידועה נמשכת לבד, בגפה
ואלפי בודדים בצידה ימשיכו איתה.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: בדידות, שירה