דוד אבוטבול

פאף, אתמול בערב נפגשנו אני הדר, נטע ותום בבלאק, הבלאק זה החור החדש ברחובות ששייך לסלב צחי בוקששתר. עכשיו למה חור אתם שואלים, אז לא בגלל שהמקום זה חור, אלא בגלל שזה רחובות. המקום בכללי, מאוד מגניב כמובן שהיו לי כמה הסתייגויות שאפרט בשמחה אבל אם תשימו לב, המקום נכנס אלי ללינקים של המקומות שאהבתי לשבת בהם, נתחיל מההתחלה, הכנסת האורחים, כשנכנסנו אני ותום, הדר ונטע כבר ישבו וכירסמו להן צ'יפס, השומר היה די עירני על אף גילו המופלג והמארחות/מלצריות תמיד נותנות הרגשה שהן טיפה מעליך, לא יודע איך בדיוק להסביר את זה, אבל הן לא היו הכי מסבירות פנים, על עיצוב המקום יש לשבח, מלבד המקום הצפוף ומקומות הישיבה שדומים לצלחת בלונה פארק וחלקם בהחלט מרגישים ככה בסחרחורת ובוחסר המרחב האישי שהם עלולים להשרות עליך, העיצוב של המקום די נחמד, התאורה נותנת לך הרגשה של מועדון חשוך וצבעוני אשר מואר מספיק בשביל שתראה עם מי אתה משוחח, והסאונד נותן את אותה הרגשה של מועדון, רק שהווליום נמוך מספיק בשביל שתשמע את מי שאיתו אתה משוחח. יש אווירה ועיצוב נקיים מאוד, כאילו קווי המקום מתקדמים בצורות חלקות מסביב עצמם ואין כל נקודת סוף לפרספקטיבה של המקום. עיצוב שהייתי יכול לאמץ לחדר שלי בכיף. על הקיר המערבי יש כמה נורות שנותנות אפקט של סאטן שמתקמט על הקיר ועל הקיר הדרומי לוגו מסתובב של הבלאק, בקיר הצפוני יש יציאה לשירותים ובמזרחי את הבר. המלצריות מגיבות די מהר לשולחנות ולא נותנות ללקוחות לחכות יותר מדי זמן עם היד למעלה, למרות שנראה שהיו עושות עבודה יותר טובה אם הן היו עוברות בתכיפות יתרה ולא נותנות אפשרות ללקוחות להרים את היד למעלה. האוכל הגיע בזמן סביר אחרי שהזמנתי, משהו כמו 10 דקות. ועכשיו, האוכל, ההמבורגר היה בהחלט טעים בסולם ההמבורגרים שטעמתי עד היום בחיים שלי הוא עומד על ציון 8 ורק בגלל שהוא מתפרק כמו משוגע, אכלתי אותו בתוספת של רוטב צ'ימיצ'ורי שעושה אותו באמת מיוחד. הצ'יפס די איכזב אותי כי ברור מאוד שהצ'יפס מוכן מראש ורק מטוגן מהקפאה. ממש כמו בבית.

אחרי הבלאק הייתי עייף אז בסוף יצאנו הביתה, עוד מעט אני צריך להגיע למשרד, יהיה טוב אני מקווה. התחלתי לכתוב גם בלוג באנגלית, בשביל להתאמן על האנגלית שלי, אז אם אתם רוצים יש את הלינק כאן.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: אוכל, בורגר, בשר, צחי בוקששתר, רחובות