דוד אבוטבול

לפני כמעט שנה זומנתי לאודישינים לתוכנית ריאלטי-בלוגים חדשה שתצא ברשת (ערוץ 2).
אחרי האודישנים קיבלתי קול-בק (כמובן, כאילו) והזמינו אותי לצילומים של הפיילוט. מיותר לציין שאהבו אותי מאוד והבטיחו להתקשר אלי כשהתוכנית תאושר ותעלה.
חיכיתי חיכיתי,
ציפיתי ציפיתי.
לפני חצי שעה, קצת לפני המקלחת, התקשרה בחורה חמודה מאוד מ"רשת" וסיפרה לי שהתוכנית עולה לאוויר בקרוב, הבעתי התרגשות מסויימת ובפנים גאתה גאוותי. כמובן שרק לאחר מספר שורות שיחה זורמות, קצת לפני שמכרתי את סבתי הנותרת בשביל דקת רייטינג התברר לי שהתוכנית מיודעת לגילאי 15-21 ואני אהיה יוצא מן הכלל בתוכנית, (לא שעשרים ושתיים זה כזה סבאל'ה, אבל לא אהבתי את הרעיון.) אמרתי לה שאני לא מוכן להשתתף בתור הסבא טוביה וביקשתי ממנה למצוא פתרון יותר הולם לכשרון שכמותי.

היא הבטיחה לברר את העניין ולחזור אלי מיד עם קבלת החלטה זאת או אחרת, איחלתי לה יום נהדר, היא אחלה לי המשך יום נהדר (הא!) וסיימנו את השיחה בחברותיות בסימן אינקוגניטו.

נכתב על ידי דוד אבוטבול \\ תגים: טלוויזיה, מיי בלוג, פיילוט, ריאליטי, רשת