דוד אבוטבול

את המם הזה מצאתי בבלוג של בבלוג של סקיפי. אמנם הוא לא טגטג אותי, אבל קשה להאמין שזה יגיע למעגל הבלוגרים הישראלים אלא אם כן אמשוך את זה מבין ידיו הקרות והמתות.

או משהו.

בכן:

ארבע עבודות שעבדתי בהן
1. בגיל 14 ניסיתי את מזלי בתור טכנאי מחשבים, לא צלחתי בדבר ורווחי הסתכמו בכ15 שקל, אחר כך השתמשתי בטמפלט של המודעות להצעת שירותי בתור בייביסיטר, מיותר לציין שאף אחד לא התקשר מאז.
2. לפני הגיוס עבדתי בחברת שמירה בשם "תום אבטחה" קיבלתי קרבין שלא ידעתי איך מתפעלים ומדי פעם בתוקף העבודה הזאת הייתי צריך גם לעזור במטבח של איזה אולם אירועים בנאות קדומים יחד עם ליאור אילוז.
3. בכיתה ה' או ו' עזרתי לבעל המכולת השכונתי תמורת טובות הנאה מתוקות כגון מסטיק על כל שעת עבודה, אחרי כמה ימים הבנתי שזה לא משתלם והחלטתי לבקש סיגריות במקום.
4. ממש לכמה רגעים עבדתי בתור כותב תוכן אינטרנטי בחברת איי.אם אינטרמדיה אצל איזה בוס משוגע.

ארבעה סרטים שאני יכול לצפות בהם פעם אחר פעם
1. מטריקס
2. המדריך לטרמפיסט בגלקסיה
3. בחזרה לעתיד (כל הסדרה)
4. גברים בשחור 1

ארבעה מקומות בהם גרתי
1. באר שבע, לתקופה כל כך קצרה שאיני זוכר
2. ירושלים
3. רחובות
4. אוגוסטה, ג'ורג'יה, ארה"ב

ארבע סדרות טלוויזיה שאני אוהב לראות
1.סברינה המכשפה הצעירה (אני יודע שכולם יצחקו עלי עכשיו)
2. פיירפלי
3. VH1 Killer animation
4. החמישיה הקמארית.

ארבע מאכלים שאני אוהב
1. סושי
2. אוכל של אמא
3. המבורגר בדיקסי
4. על האש

ארבעה אתרים בהם אני מבקר באופן יום-יומי
1. Corky Feed
2. Google
3. Slashdot
4. whatsup.org.il

ארבעה דברים שאני רוצה לעשות לפני שאמות
1. לחיות תקופה מסויימת מהיד לפה, בלי מחוייבות או מותרות
2. להצליח להכנס לספרי ההיסטוריה
3. לגעת במישהו באופן כל כך עמוק שהוא יקדיש לי ספר שהוא כתב
4. לכתוב ספר ולהקדיש למישהו שנגע בי עמוק בלב

ארבע אנשים שאני זורק עליהם את המם הזה
1. בועז רימר
2. מיכל גרוסברג
3. רות סגל
4. ג'ון דו

היום נסעתי לתל-חי להתקין זכרון במחשב של לקוח, הנסיעה היתה מייגעת ומתישה, כשחזרתי אכלתי במקום שנקרא "המסעדה של נימר", לא התלהבתי מהמיקום או מהסטייל שסבב את המקום, אבל השם נימר משך אותי מאוד, לפני כמה שנים התגלגל לידי ספר מיוחד מאוד בשבילי "עובר כל גבול" מאת א., לא טעיתי השם רשום כך, הסופר מתעקש להשאר בעילום שם, הגיבור של הסיפור, יואב, פוגש בדרך מקרה מאוד מוזר איש מודיעין לבנוני בשם נימר, משם מתפתח סיפור אהבה שיכול לקחת אותי לפעמים לקריאה שניה ושלישית לעיתים באותו החודש. אם אי פעם יצא לכם לפגוש את הספר, קראו אותו, המלצה שלי.

אגב, האוכל במסעדה לא מתקרב לטיב הספר.

תגים: אוכל, אספסוף, ביקורת

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום ראשון, 29 בינואר, 2006 בשעה 23:13 תחת הקטגוריות ארכיון הבלוג: אבוטבלוג - דה פורמר. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.