עשרים וחמש דרכים לדעת שאתה כבר מבוגר
20 נובמבר, 2009
1. הצמחים שאתה מגדל בבית, אשכרה בריאים. ואין ביניהם אף אחד שאפשר לעשן.
2. סקס במיטת קומותיים זה משהו שמזמן לא בא בחשבון כבר.
3. במקרר יש יותר אוכל מאשר בירה.
4. שש בבוקר משנה את הייעוד שלה משעה של הרדמות לשעה של יקיצה.
5. אתה מתרפק בנוסטלגיה על שיר שאתה שומע במעלית
6. אתה אשכרה מחפש מה לקנות בערוץ הקניות
7. החברים שלך כבר לא נהים חברים ונפרדים, אלא מתחתנים ומתגרשים.
8. זמן החופשה השנתית שלך מתקצר מ130 ל14 ימים.
9. ג’ינס וסריג זה כבר לא “לבוש”
10. אתה הוא זה שמתקשר למשטרה בגלל הילדים הארורים מתחת לבית, שלא מכבים את הרדיו והולכים לישון.
11. קרובי משפחה מבוגרים יותר מרגישים חופשי לספר לידך בדיחות עם אופי מיני מובהק.
12. אתה כבר לא מכיר את שעות הפתיחה של הדיקסי כמו פעם.
13. אתה מוציא יותר כסף על דלק מאשר על אלכוהול.
14. את הכלב אתה מאכיל באוכל לכלבים, ולא בשאריות של מקדונלדס
15. לישון על הספה זה כבר לא התפנקות, אלא כאב גב בטוח בבוקר.
16. אתה מנמנם מעת לעת.
17. ארוחה וסרט זה דייט, במקום התחלה של דייט.
18. דלי של כנפי עוף בשלוש בבוקר כבר לא מתיישב טוב כמו פעם, והנישה היחידה שהוא סוגר זאת הנישה של הכאבי בטן.
19. אתה הולך לסופר-פארם בשביל איבופרופן ואקמול, ולא בשביל קונדומים ובדיקות הריון.
20. בקבוק של יין ב15 שקל מזמן לא “חרא טוב להתמסטל עליו”
21. בארוחת הבוקר אתה אשכרה אוכל דברים שאוכלים בבוקר.
22. במקום לאמר “אני לא שותה יותר בחיים” אחרי לילה של פטישים, אתה אומר “אני כבר לא יכול לשתות כמו פעם”
23. 90% מהזמן שאתה מבלה מול המחשב, באמת מוקדש לעבודה.
24. לתדלק ברכב מחוץ למועדון מתחלף אצלך בלשתות אצל זוג חברים לפני שיוצאים לבר.
25.כשידידה אומרת לך שהיא בהריון אתה אומר לה מזל טוב, ולא “איך לעזאזל זה קרה?”
אמא, למה לכושים יש ידיים לבנות?
25 אוקטובר, 2009
הבלוג של זיו חוזר
13 אוקטובר, 2009
בשקט בשקט בלוג הוידאו והתמונות של זיו בג'וינט חוזר. זיו מחזיק את הבלוג הזה ברצף כבר משלהי 2006 ובאופן קבוע מסכם ואוסף את כל הדברים המצחיקים שהופכים את האינטרנט שלנו, לאינטרנט שלנו. אין מם וידאו או תמונה שלא זכיתי לראות אצלו הרבה לפני שכולם התחילו להריץ במייל ונזקפת לו זכות ראשונים על החיבה שלי לסרטוני תגובה לWII.
עשו לעצמכם טובה ולכו לבקר בבלוג שלו. ותוסיפו אותו למועדפים, רבאק, לפחות עד שיפתח לו טויטר.
זיו, התגעגעתי אליך ואני שמח לראות שחזרת.
שמישהו יסביר לiDigital מה זה פודקאסט בבקשה
10 אוקטובר, 2009
אז כן, איכשהו הגעתי לדף הזה באתר של איי-דיגיטל, בתור מומחה IT (עלק) שמתעניין בפודקאסטים (עלק עלק) מצאתי את עצמי נמשך באופן טבעי לדף הבא, אך ברגע שנכנסתי ללינק, הבנתי שלא מאיידיגיטל תבוא הישועה.
ארמדילו, חיוך ואמפתיה
10 אוקטובר, 2009
אתמול אחרי חזרות של הלהקה וארוחת ערב באיזה קפה-מסעדה סטנדרטי ולא רלוונטי לחלוטין בצפון תל אביב, ישבנו אני ובועז ברוטשילד ודיברנו בניב גיקי על בחורות, משחקים ואלכוהול. ככל שהתארכה השיחה, העניין באלכוהול (ובחורות) הלך וגבר עד שנכנעתי ושברתי התנזרות של שנה מברים תל-אביביים ונתתי לבועז להוביל אותי לבר השכונתי שלו. הכניסה לארמדילו בשבילי לוותה בשבירת המון מחסומים שהרמתי ותירוצים מכאן עד לפני שנה, על כמה שהמקומות הללו סליזים וחסרי כל זכות קיום. 3 דקות בדיוק לקח לי לשנות את דעתי מהרגע שנכנסנו עד שהתיישבנו סופית.
הדבר שישר גרם לי להרגיש בבית זה הפיוז'ן המצוין של סגנונות. לא מדובר על עיצוב הבר, שעדיין שומר על איזושהי נורמה בעיצוב ברים ולא מחדש מדי אלא באנשים, מחליפות ביום חופש עד סטלנים ביום חג וכולם בצורה די מרטיטה חווים ביחד חוויה אלכוהולית שמיד ניגע בטיבה. למרות התחלה מעט מרה עם שכנה לבר-סטול עם יובש ואגינלי מובהק (שלאחר כבוד גם טופל על ידי בחור שמן מזוקן בשירותים של הבר, כבוד.), החיוך הסימפתי של הברמן וסבלנות אם קצת מאומצת אך בו זמנית אמתית של המלצריות גרמו לי מיד לשחרר כל רסן ולהרגיש כאילו זה היה הבר השכונתי שלי, אפילו שאני גר במודיעין.
המוזיקה הייתה בווליום סביר בהחלט, אם כי קצת חלש בשבילי, מבחינה אקוסטית היא היתה בווליום המתאים ואפילו הרעש שהאנשים חוללו התפזר בצורה לא-מעמיסה על האוזן הודות לתקרה אקוסטית גבוהה ואיזון כמעט מושלם בין מוסיקה לרעש הלבן אינסופי. הפלייליסט לא ביאס גם אוזן קטנונית כמו שלי ומדי פעם מצאתי את עצמי שר מזמזם ומדבר עם בועז על סלקצית המוזיקה המגניבה שנעה מדאב עם נגיעות אוריינטליות, טריפ הופ ובלוז עם איכות לימונית זאת או אחרת. לקראת 1 בבוקר כבר כן הרגשתי שאני צריך קצת לצעוק או להתקרב לבועז בשביל להשחיל מילה, אבל בהחלט יתכן שזה נדרש מכיוון שעד אז כבר הייתי שיכור כלוט.
השירותים מאוד מזכירים ימים (ואני בכוונה לא מוסיף שם תואר מחמיא) בריף-ראף ועל מדף מתחת למראה מונחים מדבקות של ארמדילו חמוד ואפילו קרטונים כאלו שקוראים להם פילטרים, אפילו שהם לא ספוגיים. (לא הבנתי)
אורי לוין הברמן שם מחזיק באופן קבוע ותחת כל עומס – חיוך מתוח ומרוח עם תשובה לכל שאלה ואפילו צ'ייסר לכל מועד. לגבי האלכוהול, גם בקטגוריה הזאת לא התאכזבתי בכלל. פתחתי עם בירת גמל בהמלצת בועז אשר בהחלט הייתה טעימה אך הרגישה קצת שטוחה מדי, עם גרעפצים בטעם של פסטה עם בייקון (הו לא, זה כבר סינסתזיה של הארוחה הסתמית מתחילת הערב). אחר כך המשכתי עם משהו שקצת יותר נעם לי ומוכר הלא הוא הערק האהוב עלי, הפעם עם אשכוליות אדומות ופלח לימון קופצני, ומיד אחר כך משהו שהברמן אורי הנדס בעזרת קצת וודקה, קמפארי וקורטוב חיוך. באמצע איפה שהו גם זכור לי צ'ייסר שלא הצלחתי לסיים, וכשניסיתי להסביר לברמן השני (רון) הוא זרק לי פתק שסימן בשבילי התחלה של ידידות נפלאה עם בר בטעם של עוד.
צולם בHTC של בועז.
"ארמדילו". אחד העם 51. ליד בועז נו.
הטבעת החדשה של שבתאי
7 אוקטובר, 2009
לא, לא מדובר על הרכש החדש של שכנכם הגרוזיני אלא על גילוי מרתק של טבעת בגודל אקספוננטיאלי אשר מקיפה את כוכב הלכת שבתאי (Saturn) בזווית של 27 מעלות לציר הטבעת הראשית של הכוכב, הטבעת מורכבת ממערך של חלקיקי קרח ואבק.
הסיבה שהטבעת לא התגלתה עד עכשיו היא שהטבעת מאוד מפוזרת ורק בעזרת הטלסקופ ספליצר שעובד על אור אינפרה-אדום הראתה את פניה.
למי שמתכנן לעבור לגור באזור הטבעת (המממממממ) יש לשים לב לטמפרטורה הנמוכה של 316- פרנהייט, אה, כן וחוסר חמצן.
לשבתאי יש ירח, כמו שלנו, רק שלירח של שבתאי קוראים פיבי (כמו זאת מחברים, כן הכוסית ההזויה). ומדענים בנאסא מאמינים שהטבעת נוצרה בעצם מחלקיקיה של פיבי במהלך ההקפה שלה את שבתאי.
החכמתם קצת, עכשיו לכו להסתכל על גרמי השמים ולהתפעל מכל הדברים שנסתרים מענינו, ומאלו שלא כל כך נסתרים.
מרסדס סוסה, הכל משתנה 9 ביולי 1935 – 4 באוקטובר 2009
5 אוקטובר, 2009
מֶרסֶדֶס סוֹסָה, נפרדה מהעולם בגיל 74. אמנם השאירה אחרי המון שירים מדהימים אבל שכחה להשאיר את עצמה.
מי שעוד לא התוודא לזמרת המחאה המדהימה הזאת, ומי שטרם התמכר, זמנכם יבוא. זמנה כבר הגיע.
מרסדס יקירתי בעלת תיבת התהודה הרמה, הסוחפת, המרגשת המדהימה. להתראות.
נפש חדשה במשפחת אבוטבול
26 ספטמבר, 2009
בהתחלה היא קפצה על המגבר של הגיטרה, משום מקום נראה לעין, כנראה נכנסה לחדר כשהחלון היה פתוח או שנפלה מהקומה למעלה לתוך החלון. בהתחלה גירשתי אותה וציפיתי שתחזור לגינה, אבל לא כך היה המקרה.
היא המשיכה להטריד אותי ולהופיע במקומות אסטרטגיים, פעם אחת על נעלי הספורט שלי, פעם נוספת ממש למרגלות המיטה שלי. כל מעבר שלה ממקום למקום היה שקט וקרה בהרף עין.
בסופו של דבר החלטתי להשמיש את הטרריום המאולתר, הלא הוא מין חלון/מרפסת שמש קטנה של מטר על מטר שהיה אמור לשמש בזמנו בשביל עציצים, אך עם הזמן הפך לאקו-סיסטם מזערי משלו עם חרקים, סוגי עשבים וחול שנפל עם הגשמים מהמרפסת למעלה.
אספתי אותה בעדינות והשלכתי אותה באהבה למרפסת הזאת, ועכשיו היא מסבה לי עונג.
בכל פעם שאני רואה אותה רצה אחרי טרף קטן ואוכלת אותו, בכל פעם שהיא מתיישבת על התיבה של הקטורת ומסתכלת עלי בחצי עין וכשהיא הולכת לישון עם הראש באוויר כששאר גופה נתלה בחינניות על תיבת הקטורת.
לחץ על התמונה לגודל מלא
אני לא כל כך יודע מה השם המדעי של הלטאה הזאת, סוג של סממית אולי, אחת החמודות ביותר שאי פעם פגשתם, אני מבטיח לכם את זה!
שמתי לה קצת מים בצלחת חד-פעמית נמוכה אבל טרם ראיתי אותה שותה מזה, יכול להיות מאוד שהיא מקבלת מספיק נוזלים מהברחשים הקטנים שהיא טורפת במהלך היום (אוהו וכמה היא טורפת).
לבנתיים היא קיבלה את השם פריסטין, המשמעות של השם מלעז היא קַדְמוֹנִי, קָדוּם; טָהוֹר, מְזֻכָּךְ (מורפיקס)
אם אתם יודעים קצת פרטים על הזיקית/סממית/לטאה לא מוגדרת הזאת ואיך אוכל לפנק אותה יותר, ספרו לי על זה בבקשה.
הזמנות ללוקרז – אתר המתנות החדש מבית אמאזון
23 ספטמבר, 2009
לוקרז הוא האתר ללכת ולקנות בו דברים במחירים נמוכים, לראות וידאוים חדשים, לגלות מוסיקה מגניבה ולשחק במשחקים הכי מגניבים.
המטרה של האתר הזה (ועליה הם מצהירים בדף האודות) זה שתבקרו בו כמה שיותר, כל פעם שתבקרו בו, תעשו בו איזו פעולה, תשחקו משחק, תצפו בוידאו או תזמינו חבר – אתם תקבלו נקודות (PTZ) שאותם אפשר להמיר לפרסים מגניבים בטירוף.
האתר אמנם בבטה מתקדם אבל עוד יש שם מתנות וכל כמה שבועות הם ממלאים את הסטוקים.
בכל אופן, למי שרוצה הזמנה, השאירו כאן תגובה (עם האי מייל בשדה המתאים – לא צריך לכתוב את האימייל בגוף התגובה)
יש לי אין סוף הזמנות 
תגובות אחרונות